מצוה קיומית

טעם: אי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו. (ירושלמי סוכה תחילת פ"ג). אם הוי דאו': בתוס' בסוכה ט. (ד"ה ההוא) כתבו דהוי מדרבנן. ובתוס' בסוכה ל. (ד"ה משום) מבואר דהוי מדאורייתא לפי המהרש"א והמהר"ם והכפו"ת שם. אמנם העל"נ (בסוכה ל) ביאר דכוונת התוס' בסוכה ל דבכל המצוות דאורייתא יש פסול מהבב"ע מדרבנן...

בקו ריתחא דאורייתא שאל הגאון ר' יהודה קוק שליט''א למ''ד גואל הדם מצוה עליו להרוג הרוצח, האם זה מצוה חיובית, או מצוה קיומית, האם יש לרבני הפורום ראיות לנידון זה?

כתב הגר"מ שרנבוך (מועדים וזמנים סי' ק"ח) דבר חדש דמכיון שבמצוות עשה אף שיצא חיובו, אי עביד המצוה פעם נוספת מקיים בזה מצוה קיומית, א"כ הכא נמי י"ל בספירת העומר, דאם חוזר וסופר יש בזה מצוה קיומית.

בדורות אחרונים נשתרש המושג "מצווה קיומית" ורבים מייחסים המושג למרנא הגר"א שאמר שאכילת מצה כל שבעה מצוה היא אבל קיומית ולא חיובית. ומעודי תמהתי על זה, והרי אין לך סתירה מיניה וביה יותר מזה, דענין המצוה הוא ציווי אלוקי, ואיך שייך לקיים ציווי בלי שנצטווה עליה. כמו שתאמר חיוב פטורי. ניסיתי לחפש...

על איזה מצוה דאו' כתוב בהלכה {לא לכו"ע} שחייב לעשותה אפי' שיכולה לעשות ע" אחרים ואין לו לחשוש מביטול תורה.

מצאנו בפרשה לכאורה כמה מצוות קיומיות א' רציעה - לשיטת החזו"א שאין זה חיוב, ב' ייעוד - עי' בכורות י"ג א' וספר החינוך, ג' לכלב תשליכון אותו בטריפה, שדנו בזה בחקרי לב ובשפת אמת, ולכאורה יש מקום לדון שזה מצווה קיומית. ומצאנו במקומות נוספים בתורה כזאת; מיהו עי' בספר בית ישי להגר"ש פישר שכתב שלא מובן...