מדבר

הנה בשפתי חכמים כתב פרק יג פסוק יא וז"ל: כתב הרא"ם ותימא שמגבולי הארץ נראה שככר הירדן במזרחה של ארץ ישראל ובית אל תוך ארץ ישראל נמצא שההולך מבית אל שהיה אברהם דר שם אל ככר הירדן הולך מאצלו למזרחו הוא וצריך עיון. וי"ל כי ככר הירדן היה מישור גדול והולך ומתפשט לתוך ארץ ישראל עד שהיה סמוך לירושלים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך (כט ד) מבואר שכל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר היו הולכים במנעלים, והנה במו"ק טו: מסתפקת הגמ' האם מנודה מותר בנעילת הסנדל, והקשה בקרבן נתנאל שם פ"ג סי' ד', מדוע פשטו מהכא שהרי ישראל במדבר היו מנודים...

אני מתחבט עם שני שאלות, שיכול להיות שמה שחסר כאן, הוא ההגדרה הנכונה של לאו ד"שקר"? 1. לספר סיפור כמנהג המגידים; "בהשגחה פרטית בדרך לכאן סיפר לי מישהו..." אין כאן רווח כלכלי אך הדרשה נשמעת יותר טוב. האם זה נכלל בגדר שקר, או שזהו מותר על פי ההלכה? 2. באם אני עובר לגור ברמה ו' בבית שמש, ואני מכין...

וקשה, הרי היו צריכים עדיין למתן תורה, ומקרא מלא הוא "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון... על ההר הזה"?

קובץ שיטות קמאי חולין קכ"ב א' בשם המנהיג - תשובה לחכמי אראגון: ואם תשאל היאך דרשו חכמים מלמען תהי' תורת ה' בפיך למעוטי עור בהמה וחיה טמאה והלא במצרים נאמר להם לישראל פרשה זו בבא אל פרעה ואז היתה בהמה וחיה טמאה שוה להם כטהורה להיות הכל מותר בפיך. וכדאמרי' בפ' גיד הנשה [ק' ע"ב] גיד הנשה נוהג בחיה...