מחלוקת לשם שמים

כתב הנו"ב יו"ד סימן א: "ונא שישמע מעלתו לעצתי ויתן מקום לשלום ואין לך גרוע מהמחלוקת ובזמננו לא שכיח מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד ונא מאוד שיעשה שלום."

בשערי תשובה ש"ג הביא האיסור של "ולא יהיה כקורח וכעדתו" דהיינו להחזיק במחלוקת, והוסיף שעל חוטאים מותר לדבר לה"ר. ולכאו' משמע בדבריו שהאיסור הוא בדיבור לה"ר ולהכי הוסיף שעל חוטאים שרי. וברמב"ם בסהמ"צ לא הובא איסור זה. מישהו יודע למה? מהם גדרי האיסור, וכי כל נייעס על איזה פוליטיקה פנים חרדית או לא...