מחשבות

עדיין הימים הקדושים בוערים לנגד עינינו ולפורטם עלי דף לא יכולתי אך פטור בלא כלום אי אפשר על כן שיברתי קולמוסי ובו רשמתי קימעא (לא על גופו של יום אלא שרבטתי מעט על השיבה לשגרה אשר בה נדרשנו לעבוד את ה בשעבוד כוחות הגוויה כולם למלכותו אף בעת כבתה הבעירה ואף בה עוד לא הרשני קולמסי לשיח ) כַּלָּה...

תמו ימי זוהר מהולים בכאב וחמיצות פנים ומן העבר נבקע צוהר ישגיא זהרורי מעשים ואקווה לשנת טוהר עמה אתוודע נסתרים אך מה אתנה מוהר ובמה ארחץ חטאים פגעו לי בעפרון בן צחר יזבנני שעל טרשים ואניחה רגלי בבטחה אדע מנוחת עולמים ירבה ידבר הוא גבוהה ביני ובינך למאומה ואחר יפריז בשוויה ופרוטה מהכיס כבר כלתה...

בא הוא ירח מרובה זהויות מלך בשדה ופנים נזופות חודש ביכורים ועת התחלות אפוף הבלבול ועמוס הטרדות ובקצה האף ריח הבחירות ועמם גורל מנוחה ורווחה ואיום מעצר וכליאה על עמל תורה וחרד אלוק ובחוצות יהום הסער מפלגה קמה ורעותה נופלת ונער רך בפתח שער ובלבו ספק ובהלת כעשבי השדה זה מציץ וזה נובל וזיק אש פתע...