מחתה

אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם יש לדקדק שמכאן משמע שעל המחתה של אהרן - שאינה בכלל מחתות החטאים - לא היה הציווי לעשותו ציפוי למזבח, ואולי על המחתה הזאת של אהרן כתיב ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה, היינו המחתה הידועה שהקטיר עליה קטורת יחד עם קרח ור"נ איש. ובזה אתי שפיר מ"ש רש"י...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אהרן אל אהל מועד (טז כג) פירש רש"י והוא מהגמ' ביומא לב. דביאה זו לאהל מועד היא כדי להוציא את הכף ואת המחתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, הרי הכף והמחתה היו בקדש הקדשים, וא"כ למה נאמר בכתוב שנכנס ל"אהל מועד" דהיינו המשכן מחוץ לפרוכת. ואולי יש ליישב, דהיה ס"ד דכניסה...