מחילת עוונות

מופיע במדרש רבי תנחומא מה ישראל עושין. נוטלין לולביהן ביום טוב ראשון של חג ומהללים ומקלסים לפני הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מתרצה להם ומוחל להם, ואומר להם, הרי ותרתי לכם את כל עונותיכם הראשונות, אבל מעכשו הוא ראש חשבון. לכך כתיב: ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עונות. ובזה מיושב ד' הימים

חז"ל אומרים (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג): "חתן, 'וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל' (בראשית כח, ט) וכי מחלת שמה, והלא בשמת שמה? אלא שנמחלו לו כל עוונותיו". וכידוע שיום החופה החתן והכלה צמים משום שהוא יום מחילת עוונות. ויש להעמיק ולהבין במאמר חז"ל זה. מפני מה נמחלין עוונותיו של החתן. אשמח...