מכת ערוב

א. הקולות שבקעו מהחצר הבהירו לכל השכנים. שוב הם רבים. מוחמד ומוסטפה עמדו באמצע החצר זה מול זה ולא חסכו ב'ברכות' אחד על השני, נראו היו כמתחרים למי יש לשון יותר דוקרני באיחול 'ברכות' מקוריות ואכזריות. "מעניין על מה הפעם." שח אחד לשני בחיוך מרוצה. "העיקר שיהיה כבר משהו שמח." החזיר לו השני בתקווה...

בכל התיאורים ששמעתי עד כה, מכת הערוב מתוארת כאפוקליפסה דלא מעלמא הדין, תוהו ובוהו. כל חיות העולם מסתובבות בשטח מצרים, שום דבר לא חוצץ בפניהם, וכולן עסוקות בדבר אחד - מטרת העל 'לחסל את המצרים'. ורק תמהתי קצת, איך שרדו מצרים? שבוע שלם שחיות טרף מסתובבות ברחבי העיר, כיצד ניתן להינצל? ועוד במקראות...

הנני משליח בך וכו' את הערוב (ח, יז) רש"י מסביר מהו "ערוב" – "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם". כלומר, השם "ערוב" הוא מלשון תערובת, ערבוביא, שהגיעו החיות במעורב. אך צריך להבין, וכי זהו עיקר המכה ומהותה (שהגיעו במעורב), עד שמוצדק לקרוא למכה על שם פרט זה שהגיעו יחד...

במדרש רבה הובאה מחלוקת אלו חיות השתתפו במכת ערוב: "הביא עליהם חיות מעורבבות, דברי רבי יהודה; רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין". וכמדומה שיש שיטה [ואולי זו דעת ר"י] שהיו את כל סוגי החיות; ועי' ספר הישר; ובשם הגר"א אמרו ש"גם האדמה אשר הם עליה" - מלמד שגם הידעוני (אדני השדה) שטבורו מחובר לארץ הגיע...