מכת דם

א. פטימה עמדה ליד התנור, והכניסה גזרי עצים, תוך כדי שהיא מוודאת שהם לא לחים או רטובים מדי. דבר המשפיע ישירות על טיב הלחם הנאפה, ובעקיפין למצב רוחו של בעלה… מזה שנים. כך הוא הסדר: בעוד ליל, קמה היא בשקט-בשקט, לבל תפריע לבני הבית משנתם העריבה להם-ולעולם. מוציאה את שק הקמח, מערה מלוא ספל קמח...

מהו "גם" לזאת? מבאר המלבי"ם ואקדים לזה ציטוט מאשכול אחר וזה לשונו "אמנם כשבא לביתו נודע לו כי אין מים לשתות והיה לו לירא שימותו בצמא בכ"ז לא שת לבו גם לזאת, ולא בקש ממשה שיעתר אל ה', רק שחפרו סביבות היאור:"

רש"י (ז', י"ט): אמר אל אהרן. לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן. הנה בסוטה (י"ב.:) נחלקו היכן הניחה יוכבד את התיבה: ותשם בסוף רבי אלעזר אומר ים סוף רבי שמואל בר נחמני אמר אגם כדכתיב קנה וסוף קמלו. וכ"ה במדרש. ויל"ע לד' ר"א מדוע לא לקה...

רַבִּי אֱלִיעֶזֲר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ...

מדוע פתח השי"ת במכת דם ראשונה? ביאר רבי משה פיינשטיין זצ"ל: המצרים שעבדו את עם ישראל אבל מאידך גיסא היו להם מערכת חוקים המסדירה את חיי האזרחים ודואגת לתקנתם. נמשלת היא למים חיים. באה המכה הראשונה הבסיסית וחשפה את הסוד גם ה'מים' של המצרים דם! השחתה והרוע חדרו וחלחלו לכל רמות החיים. ואם כלפי עם...

הנני משליח בך וכו' את הערוב (ח, יז) רש"י מסביר מהו "ערוב" – "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם". כלומר, השם "ערוב" הוא מלשון תערובת, ערבוביא, שהגיעו החיות במעורב. אך צריך להבין, וכי זהו עיקר המכה ומהותה (שהגיעו במעורב), עד שמוצדק לקרוא למכה על שם פרט זה שהגיעו יחד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש רבה, אמר ר׳ אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל, כיצד, המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית, והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם, ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל...

מדרש רבה ט' י': משנת ר"א פי"ט [מובא באוצר המדרשים ז, סוף פסוק י"ט]: שם פ"כ [מובא שם פסוק כ"א]: ואולי יש לבאר לפי"ז לשון הפסוק בתהלים ע"ח מ"ד "וַיַּהֲפֹ֣ךְ לְ֭דָם יְאֹרֵיהֶ֑ם וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם בַּל יִשְׁתָּיֽוּן", שאפי' הנוזלים שאינם מים - גם לא יכלו לשתות, כי נהפכו לדם. ומהמדרש רבה אין כ"כ ראיה...