מכירת יוסף

מבאר המלבי"ם עד עתה היו חושבים שיוסף יודע האמת שאינם מרגלים רק שמעליל עליהם עלילות ברשע כמושל אכזר, אבל עתה שראו שאינו בא דרך עלילה ונהפוך הוא שמבקש עליהם זכות והוא ירא אלהים רק שהוא טועה בדעתו שחושב באמת שהם מרגלים, שמו על לבם מה היה להם שרק אותם חושד כמרגלים, ולא נחשד בזה שום אחד מהמון אדם רב...

אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ בפי' רבינו אפרים: ששה אלפי"ן, כנגד ארבע בני השפחות שאהבו אותו וראובן ובנימין. ובשל"ה הקדוש: התוודו על עוונם ופרטו את עוונם, כי צריך לפרט החטא וכו', וכך ינהוג האדם לפרט חטאיו תמיד בפני קונו, ויבכה ויתחנן ויתאבל, וזהו לשון אֲבָל אשמים אנחנו, אֲבָל לשון...

וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ (בראשית ל"ז כ"א) הנה כתב הרמב"ם (פ"ט מהל' סנהדרין ה"א) "סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחלה ואמרו כולן חייב הרי זה פטור עד שיהיו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין ואח"כ יהרג". וידוע הנידון בכה"ג דכולן מחייבים...

כתוב במדרש בראשית רבה "ויהי בעת ההיא וירד יהודה, (ישעיה סו) בטרם תחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ויהי בעת ההיא, מה כתיב למעלה מן הענין והמדנים מכרו אותו אל מצרים". מבאר המלבי"ם באשר מעשה של מכירת יוסף היה התחלה להגלות הכללי ושעבוד מלכיות, שכל הגליות והשעבודים הם שלשלת...

וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה: לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר...

מפרש המלבי"ם אולם בענין המכירה נראים דברי המפרשים שהישמעאלים הוציאוהו בעצמם מן הבור, ולא אחיו מכרוהו, כמ"ש ה"ר בחיי ומהרע"פ שיש פעלים רבים שמשמשים על גרם הפעולה, והיה עצת יהודה באופן זה שהם ילכו ויתרחקו מכאן, שעז"א ועתה לכו, וכאשר יעברו הישמעאלים ויראו איש מושלך בבור, יחשבו שהוא איש מחויב...

וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה בבעל הטורים: מִכְרָם ג' במסורה, ואם מימיך נשתה וגו' ונתתי מכרם. ואעיד ביום מכרם ציד. על מכרם בכסף צדיק. בשביל שמכרו בכסף צדיק, וצדו את אביהם ביום מכרם בפיהם ואמרו לו חיה רעה אכלתהו, על כן ונתתי מכרם, והוצרכו לשתות מימיהם בכסף. עכ"ל. הענין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני ה', ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעולה (ט ב-ג) בתורת כהנים "וכי מה ראו ישראל להביא שעיר עיזים יותר מאהרן, אלא אמר להם אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם...

וַיִּקַּח אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן בדרך רמז כראשון הכוונה כמו השעיר הראשון ששחטו השבטים במכירת יוסף, כמו שאמרו חז"ל (תו"כ, תנחומא, תרגום יונתן) ששעיר החטאת היה לכפר על שעיר עזים ששחטו השבטים במכירת יוסף.