מלאך

"וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם". (בראשית פרק לב פסוק ל) וכתב רש"י על אתר: למה זה תשאל - (ב"ר) אין לנו שם קבוע משתנין שמותינו (הכל) לפי מצות עבודת השליחות שאנו משתלחים: ויש להעיר כמה הערות: א. מדוע לא אמר לו את שמו הזמני, נכון לרגע זה? ב. הנה בספר שופטים (פרק...

כבר נודעו דברי חז"ל שמלאך אחד נשלח להפוך את סדום, והשני להציל את לוט, וא"כ יוקשה למה אמרו "משחיתים אנחנו" והרי רק האחד משחית? וכתב המלב:ים ומ"ש משחיתים אנחנו אף למ"ש חז"ל שרק מלאך אחד היה שליח להפך את סדום, כבר כתב הר"ן שהמסיר דבר המעכב הפעולה יחשב כעושה הפעולה, כמו המסיר העמודים שהבית נשען...

ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. לכאורה אל תשלח מיותר והיה מספיק לומר אל תעש לו מאומה. מה זה "ממני", הרי זה המלאך שמדבר ולא השכינה והיה צ"ל "ממנו" מה'.

בפרשתן (ח', ז'): "וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ", וברש"י: "מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו". וברש"י לא נתבאר שלכן לא רצה העורב לילך בשליחות נח, אמנם בזוהר חדש (נח לח:) מבואר, שלא רצה העורב לילך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת - לפרנס את אליהו...

הא דאמרינן חזקיהו גנז ספר רפואות והודו לו, וא"ת מאין בא לו ספר רפואות, וי"ל כשהיח נח בתיבה היו עמו שדין רוחין ולילין והיו מזיקין אותו עד שנעשו רובן חולים, וגם מפני ריח רע, עד שבא מלאך אחד ולקח את אחד מבני נח והביא אותו לגן עדן, ולמד אותו כל רפואות שבעולם, ואותן רפואות כתבו בספר, וזהו נקרא ספר...

אז ירננו עצי היער קאי על ד' מינים, כמובא בפוסקים (סי' תרנ"א סעיף ח'). אפשר להוסיף "מלפני ה'" שהד' מינים הם לפני ה', שהוא לבדו שר ושוטר עליהם, כמובא בספר ראש דוד להרב חיד"א ז"ל פ' אמור כי לכל אילן יש מלאך ושוטר שאומר לו גדל (ב"ר י, ו; זוהר ח"א בהשמטות רנא.; זו"ח בראשית), חוץ מד' מינים שאין שר...

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב רביבים מלשון רבי, מרמז לאמרם ז"ל (ב"ר י, ו; זוהר ח"א בהשמטות רנא.; זו"ח בראשית) אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ומלאך וממונה ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, וזהו כרביבים עלי עשב, שעל כל עשב יש רב ומלאך. עלי עשב בגי' מלאך מכה ואומר לו גדל.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותרא האתון את מלאך ה' וחרבו שלופה בידו (כב כג) במדרש רבה פרשה כ' ומובא בקיצור ברש"י, "וכי לא היה יכול לנשוף בו ויוציא רוחו אלא אם כן שלף חרבו, והרי כתוב בסנחריב ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור וגו', אלא רשע זה הניח כלי אומנותו, שכלי זיינן של אומות העולם בחרב, והוא בא על...

וַיֹּאמֶר לֹא, וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם רק אחר שאמר "לא" זכה לראות את המלאך, כי בזה שיכל להודות ולהגיד לא, בזה נעשה בדרגה יותר מהאתון, כמו ששמעתי הביאור בפסוק "מותר האדם מן הבהמה - אין", היתרון שיש לאדם מבהמה זה שהוא יודע להגיד "לא".

ראיתי מובא מהגרח"ק זצ"ל, שאין לזה מקור בשום מקום.