בלי להכנס לדיון האם גם שם זה ראוי וכו'.
יש לדון מגדרי ת"ת האם סו"ס זה פוגם ונקרא כי דבר ה' בזה (שבברכות כד: ועוד)
או שאין שום קדושה ומשמעות במה שיוצא מפי רשע רק חכמה בעלמא ויהיה שרי.
וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים
בשבלי הלקט (סי' י"ח) בשם אגדה, כיון שמצא יצחק מאה שערים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מברך השנים.
מאה ר"ת מלאכי השרת אמרו - אתה מברך השנים.
מאה שערים (עם הכולל) בגימטריא מברך השנים.
וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם
במדרש הגדול: אמר הקב"ה למלאכי השרת בואו וראו כוחה של מילה שעד שלא מל אברהם, כשהיה מדבר עמו היה נופל על פניו, ועכשיו שמל נגלה עליו והוא יושב.
האהל כחם היום אותיות מה הוא כח מילה.
כשנעקד יצחק ע"ג המזבח ונעשה דשן והיה אפרו מושלך על הר המוריה מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו לפיכך אמר דוד ע"ה כטל חרמון שיורד על הררי ציון כטל שהחיה הקב"ה בו את יצחק אבינו, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מחיה המתים [שבלי הלקט סי' יח]
לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם
אפשר לפרש בהקדים תנא דבי אליהו (פרק ל"א): וכיון שיצא המבול מן העולם א"ל הקב"ה לנח צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך, באותה שעה התייעצו מלאכי השרת והיו קושרין תגר לפני הקב"ה כמו שעשו קטגורין כשברא הקב"ה את אדה"ר ושהיו אומרים לפני...
הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן וכו' לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ
נמסר במסורה "תרי טעמי" בתיבת הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥.
לרמז שהיו הרבה טעמים במן.
ועוד רמז עפימ"ש בספורנו: להיטבך יותר ממלאכי השרת. והנה מָן הוא מאכל של מלאכי השרת, א"כ במה ישראל יותר ממלאכי השרת לגבי הַמָּן,
אלא מסתמא יש "תרי טעמי" במן, טעם...
בשו"ע (או"ח סי' תקנ"ב סעיף ח'): יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו.
יתבאר עפימ"ש הגר"א בפירושו למשלי בפסוק (כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל וכו' ועוד אמרו (סוטה לח:) אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב...
וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
בספר ברית הלוי לר"ש אלקבץ (פרק א) מקשה בפסוק ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים, למה אמר גרים הייתם והלא עבדים היינו לפרעה במצרים, ומתרץ (פרק י) וזה לשונו בקיצור: נפשות הגרים הם מלבושים לנפשות הצדיקים, כי נפשות...