מלאכים

כתב הרמב"ן: ועוד יש בה רמז לדורות, כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו. וראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק, שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו, לתפלה, ולדורון, ולהצלה בדרך מלחמה. לברוח ולהנצל.

כראת פני אלקים ותרצני רש"י מפרש ש"האלוקים" זה המלאך[1]. וכ"כ בתרגום יונתן. ועי' ברא"ה (סוכה ה, ב) שזה מלאכים. ובחזקוני ובכלי יקר כתבו שהכוונה שכשם שהרואה פני אלוקים בעלייה לרגל צריך להביא קרבן גם אני רוצה להביא לך מנחה. וכ"ה בבראשית רבה פרשה עח (סי' יב), ועיי"ש עוד. וכ"נ בבראשית רבה פרשה עה...

וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, מאן אנשים, מאן דאמר מלאכים לוו אותו, ומאן דאמר אנשים ממש שבאו עמו להעיד לו על הרשאתו ולשמרו בדרך שלא יגע בה. [מדרש הגדול] ולמ"ד שהיו מלאכים, יש כאן חידוש, שכתב רש"י וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה, גַּם לרבות אנשים שעמו. משמע...

יש ראיה מפרשתינו שמלאכים בעלי בחירה כאמרם בב"ר פ"נ כי משחיתים אנחנו ר' לוי בשם רב נחמן מלאכי השרת על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן קלח' שנה ורבי תנחומא הוה מפיק לישנא קלה א"ר חמא בר חנינא על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וכמו שכתב הרמב"ן בהקדמת איוב שיש למלאכים בחירה רק...

כבר נודעו דברי חז"ל שמלאך אחד נשלח להפוך את סדום, והשני להציל את לוט, וא"כ יוקשה למה אמרו "משחיתים אנחנו" והרי רק האחד משחית? וכתב המלב:ים ומ"ש משחיתים אנחנו אף למ"ש חז"ל שרק מלאך אחד היה שליח להפך את סדום, כבר כתב הר"ן שהמסיר דבר המעכב הפעולה יחשב כעושה הפעולה, כמו המסיר העמודים שהבית נשען...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וסעדו לבכם אחר תעבורו (יח ה) פירש רש"י "אמר רבי חמא לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם, מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים", היינו ד"לבב" היינו בשני היצרים כדדרשינן בכל לבבך בשני יצריך, וכאן כתב "לב" היינו שיש להם רק לב אחד. ויש לעיין מה השייכות לפרשה זו ומדוע נרמז זאת דוקא כאן...

מפרש הרד"ק "כי כן צוויתי שלא להפך עד שתנצל", הנה לדבריו מה שאמר המלאך "לא אוכל" היינו שלא אוכל להפוך את סדום ולכאו' יש להקשות שא"כ אין מובן מה שאמר לו "מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה", ולמה שיוצרך לוט למהר בשביל שיוכל המלאך להפוך את סדום? ומפרש המלבי"ם ועז"א מהר המלט שמה, ולא תאמר שהלא אוכל לעכב...

כבר נחלקו הרמב"ם והרמב"ן, אם היה זה במציאות, או שהיה זה מחזה נבואי והאברבנאל בביאורו הקשה וזה א"א שיהי' כי הנה תתחיב השאל' והגוף ההוא שנתלבש בו המלאך מאיזה חומר התהו' מי אביו ומי אמו שהולידוהו. או אם נתהו' מהיסודות הראשונים כגוף אדם הראשון או לא מדבר כבריאה הראשונה. וכן בהפשט ההתלבשות ההוא איך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם (ו ד) במדרש בראשית רבתי, "מיד עמדו שני מלאכים לפני הקב"ה ששמם שמחזאי ועזאל, ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם וכו', אמר להם הקב"ה ועולם מה תהא עליו, אמרו לו אנו מסתפקים בו, אמר להם גלוי...

הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א: בשיחת מוסר שנשא רבי משה חברוני, ראש ישיבת חברון, בימים הנוראים בהיכל הישיבה, פתח והקריא את לשונו של רבי אמנון ממגנצא בפיוטו המרטיט: "ומלאכים יחפזון, וחיל ורעדה יאחזון, ויאמרו הנה יום הדין…" אינני מבין- סקר בעיניו את עשרות הבחורים שלפניו- מדוע המלאכים מפחדים כל...

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כלות משה להקים את ר"ת מלאך, רמז לאמרם מי צעק וי, המלאכים, שהקב"ה עזבם ומשרה שכינתו למטה.

א] אלף ותתי"ח מלאכים ממונים לקבל התפלות ועושין אותן כתר מלכות בראש יחיד המלוכה ית'. (פענח רזא בראשית) ב] לכן בחמשה חומשים אלף ותתי"ח פעמים ה', לומר אלף ות"ת מלאכים יוצאים למתפללים י"ח ברכות בכוונה. (סידור הרוקח בפי' לאשרי) ג] י"ח מאות וי"ח פעמים ה' בחמשה חומשים, כנגד המתפלל י"ח ברכות בכונת הלב...

וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים בפי' הרוקח כתב דבר פלא: לקוצרים מלא ו' בא"ת ב"ש [כדפהגמי] בגי' מלאכים היו, ומצינו בימי סנחריב שגבריאל קצר העומר (עי' סנהדרין צה: ירושלמי פסחים פ"ט ה"ג שמו"ר יח, ה שהש"ר א, נז סד"ע פכ"ג), אך בכאן לא מצינו במדרש שהיו מלאכים, עכ"ל.

יש כמה וכמה דעות בחז"ל מתי הגיעו המלאכים לבקר אצל אברהם אבינו. האם בחג הפסח או בחג הסוכות. באשכול זה נדון בדבריהם הק', ונביא מדברי הספה"ק בעומק הענין.

והמלך קם בחמתו וגו' והמלך שב מגנת הביתן, מקיש שיבה לקימה מה קימה בחימה אף שיבה בחימה, דאזל ואשכח למלאכי השרת דאידמו ליה כגברי וקא עקרי לאילני דבוסתני, ואמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה דפקדינן המן. [מגילה טז.] בשערי בינה להרוקח (כעי"ז מובא במנות הלוי משמו, ושילבתי דבריהם יחדיו): ויש לשאול למה...