מלבין פנים

ידוע שהמלבין פני חבירו ברבים נידון כרוצח כיון דאסיל סומקא ואתי חיורא. ויל"ע האם הוא משום דאזיל סומקא או משום דאתי חיורא. ונפק"מ בגוונא דאזיל סומקא ולא אתי חיורא. וצ"ע.

איתא בגמ' בברכות מג: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים" וכן בגמ' בסוטה י: [ומתוס' שם בד"ה נוח לו – משמע שזה כפשוטו שהוא שואל למה זה לא נמנע בפסחים כה. בעבירות שעלהים הדין יהרג ואל יעבור ומבאר שזה כיון שזה לא מפורש בתורה לכן לא נקט זאת, הנה חזינן שהבין שזה כפשוטו שעדיף...