בתולדות אהרון פרשת ויקהל כותב שבשעת מלחמה יש לפלפל בגמרא וזה כח שנתן לנו משה רבינו.
וזת"ד: שמעתי מאמו"ר הגאון החסיד המפורסם רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, כשרואים שמתעורר מלחמה בעולם צריך לומר חילוק בגמרא, כי כל מה שיש בעולם הכל הוא בתורה שהיא חיות כל העולמות ולכך כשרואים מלחמה בעולם בוודאי כבר נעשה...
נחלקו הרמב"ם והעקדת יצחק אם שייך לצוות לא לפחד בשעת מלחמה. והחולקים ס"ל מטעם שפחד איננו אלא הרגשת הלב ולא שייך לצוות על כך.
ונראה שכוונתם שזה דבר בלתי נשלט.
וצריך ביאור הרי רגש הפחד מתעורר כשהאדם חש שהמצב לא בשליטה אבל מי שבוטח בהקב"ה ומאמין שהוא כל יכול והוא השליט היחיד, אין לו כלל ממה לפחד...
בפי' עץ יוסף (על סידור אוצה"ת) כתב שנהג לומר מהר"ם בזמן מגיפה אבינו מלכנו עצור מגפה מנחלתך. וכן כתב החת"ס בספר הזכרון (עמ' טז) שיש לומר אבינו מלכנו בזמן מלחמה. וכן הורו גדולי הפוסקים בתחילת מלחמת שמחת תורה, ופשוט וברור שאף עתה יש לומר אבינו מלכנו. וצ"ע מדוע לא בכל הבתי כנסיות אומרים אבינו מלכנו?!
המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הידוע גם כ“דיני מלחמה“, הוא מכלול הכללים המגינים, בעתות מלחמה, על אנשים שאינם משתתפים, או שחדלו להשתתף במעשי האיבה. הוא מגביל את שיטות הלחימה ואמצעיה. תכליתו העיקרית היא להקטין סבל אנושי ואף למונעו בעת סכסוך מזוין.
האם ביהדות יש מוסר מלחמה?
בס"ד
ערב פורים תשפ"ו
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי"
ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"?
עמלק...
בירור דברים
אודות דברי מרן החזון איש זללה"ה
שלא יפלו פצצות בבני ברק
א
דברי מרן החזון איש
א) בספר שיחות חיים (להג"ר נתן איינפלד זצ"ל, עמ' ע"ח) הביא עדות מכלי ראשון בזה"ל: סיפר לי אחד מתלמידי הישיבה הקדושה פונביז', שבשנת תש"ח שהיו ההפצצות בארץ ישראל, וביום אחד הלך הנ"ל להתפלל מנחה בבית מדרשו של...
באסתר (ד', א') איתא:
"וַיִּקְרַ֤ע מׇרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה וּמָרָֽה",
וצ"ב, דמדוע לא יצא מרדכי למחמה כפי שמצינו בחשמונאי ובניו, על אף שהיו מועטים מול רבים, וצ"ב
ח) יש לדון, האם מקלט המשמש להגנה מפני טילים ופצצות, חייב במזוזה או לא.
והנה, בספר בית הילל (יו"ד סי' רפ"ו ס"ק ב') כתב, שבית האסורים אינו חייב במזוזה, ואף שביומא (י' א') נחלקו רבי יהודה וחכמים האם לשכת פרהדרין חייבת במזוזה או לא, ולמסקנת הסוגיה שם (י' ב') יסוד מחלוקתם הוא מצד דירה בעל כרחה...
על איזה מהניסים נתקן נס החנוכה:
עי' ט''ז סי' תר''ע סק''ג שכתב שקבעו את חנוכה על נס השמן, ולא על המלחמה עי''ש.
מאידך בנמוק''י בשבת נראה להפך, וכן נראה ברש''י שכתב בד''ה מאי חנוכה 'על איזה נס קבעוה' ומבואר שנקבע על נס השמן.
ידועה השאלה מדוע מודים על המלחמות, והתשובה הפשוטה היא שאנו מודים על כך שה' נתן כח עוז וגבורה לחשמונאים לעמוד נגד היוונים, אך אפשר לומר עוד שאנו מודים על כך שהיה עם מי להילחם, שהרי היום אנו מתמודדים עם אותה תרבות יוון (המערב), אך הם אינם מכריזים מלחמה נגד התורה והיהדות, ולכן רבים חללים היא מפילה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא הם יקחו חלקם (יד כד)
פירש רש"י ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור, אפילו הכי הם יקחו חלקם, וממנו למד דוד שאמר "כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו". ובפסיקתא זוטרתי...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם (יד טו)
קשה דהוי ליה למימר "ויכום" בלשון רבים, דהרי קאי על אברהם ועל עבדיו. ותירץ בספר עץ החיים (פרשת בשלח) בשם רבי חיים אלגאזי זצ"ל, דהנה בקידושין עו: אמרינן שבחיילות של בית דוד לא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסים, שנאמר והתיחסם בצבא המלחמה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח (כד ה)
פירש רש"י לביתו זה ביתו, יהיה לרבות את כרמו. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס', למה דוקא אלו השלשה חוזרין מעורכי המלחמה, ולא כל מי שקונה דבר חדש, ותירצו שעל שלשה דברים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ, ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך (כג יג יד)
הרמב"ם בספר המצות מנה פסוקים אלו לשתי מצות. מצות עשה קצ"ב היא שצוונו כשיצאו חיילותינו למלחמה שנכין מקום חוץ מן המחנה לצאת העם בו, ולא יעשה כל איש צרכיו בכל...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בטעם הדבר שביקש יהושע שתעמוד החמה, מבואר בפרקי דרבי אליעזר פרשה מ"ב, שערב שבת היה, וראה יהושע בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת. והקשה מהרש"א בעבודה זרה שם, הרי מלחמה מותר לעשות גם בשבת, כדדרשינן בשבת יט. עד רדתה אפילו בשבת, וא"כ אין זה חילול שבת.
ותירץ מהרש"א שם, דהא...
כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר
בספר פני דוד להרב חיד"א ז"ל: שמעתי מהרב כמהר"ר חיים פיפאני זלה"ה משם הרב מהר"ר אהרן ששון זלה"ה בעל קונטריס הן ישלח, במשז"ל בילקוט נח כפתורים הם ננסין, ואמרו בבכורות ננס לא ישא ננסת שיוצא מהן אצבעי, ואמרו בחולין דף ס' שנקראו עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית...