מנחת חינוך

דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. וחלק ניכר מהאחרונים בדורות שעברו כתבו ליישב סתירות במרחבי הש"ס בין תנאים ואמוראים, על ידי הצגת קו רעיוני עקבי שמייחסים לבעל השמועה בכמה משמועתיו, מה שנקרא 'לשיטתם'. (אמנם מצינו זאת כבר בש"ס, אבל האחרונים הרחיבו את זה בצורה קיצונית. והשתמשו בלשיטתם...

אשמח לשמוע את דעת ת"ח מה המעלה המהדורה זו.