מנשה ואפרים

יש להתקשות מאחר והקב"ה הבטיח לאברהם שבו יברכו, מדוע לאחר כמה דורות כשיעקב הזקן חפץ לברך את נכדיו הנולדים במצרים הוא נותן צוואה לדורות: "בך יברך ישראל, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". איך ניתן לקחת את הברכה מאברהם? ולכשנרצה לשאול איך נרצה שייראו ילדינו הרי הכתוב מורה לנו מפורשות איך יש לנו לחנך...

וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם: מבאר המלבי"ם באר לו שיש הבדל בין אפרים ומנשה, שאפרים גדולתו תהיה ע"י רבוי האיכות, וגדולת מנשה הוא ע"י רבוי...

בפשוטו הוא נתינת טעם למה "שכל את ידיו" "כי מנשה הבכור" והדברים טעונים ביאור ובפי' רש"י "בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת כי יודע היה כי מנשה הבכור ואעפ"כ לא שת ימינו עליו". ואין הלשון עולה יפה. ורשב"ם פירש "כי מנשה הבכור ויודע היה יעקב שיוסף בנו הביאם שיהא מנשה לימינו של יעקב ואפרים לשמאלו...

מפרש המלבי"ם ומבואר שאם הי' אומר לך ולזרעך אתן היו בני לוקחים אותו בתורת ירושה, וכן אם היה הכונה שנותן תיכף לזרעי היו זוכים בו תיכף, אבל אחר שאמר לזרעך אחריך, הוא כמי שאומר הנני נותן לך שדה פלונית ואחריך לפלוני או ואחריך ליורשיך שלא קנו אותו מתורת ירושה, וכן לא קנו אותה תיכף, רק אחר מותו...

מה המקור שמתי שמחשבנים את מנשה ואפרים לא מחשבנים את בנימין, ומתי שמחשבנים את בנימין לא מחשבנים את מנשה ואפרים? כך שתמיד יהיה חשבון של י''ב שבטים?