מקושש

כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת בזוה"ק (פ' שלח קנז.) בחטאו מת בחטא ו' מת עיי"ש. ואפשר בחטא ו' היינו ו' חטאים שנמנו בחז"ל כולל כל השיטות, א) מעביר ד' אמות ברה"ר. ב) מעמר. ג) תולש (שבת צו:). ד) חזר לקושש אחר שהתרו בו (סנהדרין מא.). ה) מעפילים (שבת צז.). ו) וידבר העם באלקים ובמשה, צלפחד היה מן המדברים כמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקריבו אתו המוצאים אתו מקושש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה (טו לג) הקשה בספר פרשת דרכים זוטא [לרבי יעקב צבי יולס זצ"ל בעל מלא הרועים] דרך אתרים אות י"א, איך דנו את המקושש, הרי אין דנים דיני נפשות אלא בזמן שיש בית דין הגדול בלשכת הגזית, כמבואר בעבודה זרה ח: עי"ש. והנה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת (טו לב) כבר עמדו המפרשים על תיבות אלו "ויהיו ישראל במדבר" שהם לכאורה מיותרות. ובאור החיים ובפנים יפות ובאהל יעקב להמגיד מדובנא, כתבו לבאר אליבא דמ"ד בשבת צו: דמקושש מעביר ארבע אמות ברשות הרבים היה, ואמרינן בשבת ו...

ביבמות פרק האשה רבה (צ:) מעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לבית דין וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך וכו', הוא גלגול צלפחד, ותקונו בחסיד דעלה לו צלף חד (שבת קנ:). [גלגולי נשמות]

לְמַעַן תִּזְכְּרוּ במדרש רבה מצורע: תנן הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך לעפר רימה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ושלשתן דרש רבי עקיבא מתוך פסוק אחד "וזכר את בראך", "בארך" זו ליחה סרוחה, "בורך" זו רימה ותולעה...

מקושש עצים, בתרגום כַּד מְגַבֵּב אָעִין, דהיינו כמ"ד (שבת צו:) מעמר הוה, שזה היותר מסתבר מכל השיטות, וכמו שכתב בספר ישועות מלכו (ליקוטי תורה) שהרי במדרש מבואר שמקושש לשם שמים נתכוין, ולפי"ז ע"כ מעמר היה, דאל"כ, למ"ד תולש או מעביר היה, אם נתכוין לש"ש למה לו לתלוש או להעביר "עצים" דמשמע הרבה, הלא...

וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת התוס' (ב"ב קיט: ד"ה אפילו) מביאים בשם מדרש שמקושש לשם שמים נתכוין, שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחוייבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים, עכ"ל. ובזה אפשר לבאר מה שכתב בספר אוצר יד החיים...

וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ וכו' ברש"י: בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשנייה בא זה וחללה. לכאורה למה זה גנותן של ישראל ולא גנותו של המקושש לבד. נראה לפי מ"ש התוס' (ב"ב קיט: ד"ה אפילו) בשם מדרש שמקושש לשם שמים נתכוין, שהיו אומרים ישראל כיון...