מרים

וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן בש"ך על התורה (גימטריאות): ונשקפה אותיות נשק פה, שמת בנשיקה. וכוונתו שזה קאי אדלעיל מבמות הגיא, כי שם מת משה (כמובא ברש"י). ואפשר שנרמז "ונשק פה" גם על מרים, שגם היא מתה בנשיקה (מו"ק כח.). ואמרו חז"ל (ברכות ח.) נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא, כמושך נימת...

וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן החתם סופר מחדש שמסתמא לא נסתלק הבאר כל שבעת ימי אבלה של מרים הצדקת כי זכות הצדיק נמשך כל ימי אבלו, כמו שהיה במבול בזכות מתושלח. וקשה שבילקוט בכמה מקומות משמע שבשעה שמשה ואהרן התאבלו על אחותם אז התקהלו העדה עליהם, וצ"ע.

ובמדרש אמרו כי השקדים של מטה אהרן היו מימינו מתוקים, משמאלו מרים, ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום הימניים לחים והנך כמושים, וההפך בהפך, ואין ספק שלעתיד לבא יהיו כולם מתוקים דשנים ורעננים, ומסתברא ששם 'אהרן' כתוב על סביבות המטה, ואין בו מדת אחוריים, ומשמע נמי שבכלל פריחת המטה נתרחבו שרשיו למטה...

בלוח עיתים לבינה מציינים כי זה היה היום, כ"ג סיון. אמנם בסדר הדורות איתא שהיה בכ"א סיון.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו) פירש רש"י "זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק", עכ"ל. ובפשטות הביאור הוא, בכדי שלא תהיה מרים צריכה להיות מחוץ למחנה בשעת המסעות. והקשה בביאור תכלת מרדכי על פירוש הרמב"ן עה"ת...

זבחים (קא, ב-קב, א) מרים מי הסגירה, אם תאמר משה הסגירה - משה זר הוא, ואין זר רואה את הנגעים, ואם תאמר אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים, [אלא הקב"ה]. והקשה המהרש"א שעל משה ג"כ יכלה הגמ' לומר שהוא קרוב; ותירץ שהאמת קאמר. ועי' חוט המשולש עה"ת כמה חשבונות לתרץ קושיא זו. והמאיר...

וַיִּחַר אַף ה' בָּם ביאר בספורנו: שלא נכנעו תיכף, כמו שעשה דוד באמרו אל נתן "חטאתי". ודקדקו שמשמע מדבריו שאם היו אומרים תיכף "חטאנו" לא היו נענשים. והנה באמת אח"כ אמר אהרן אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר "חָטָאנוּ", ואולי לכן אהרן נרפא מיד מצרעתו, כמו שדרשו (שבת צז.) ויפן אהרן שפנה מצרעתו...