מסופר משמו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל רבה של לובלין, שבמענה לתלמידיו שרצו להתענות בימי השובבי"ם היה משתמש במשל הידוע באחד שהלך ממקום למקום לקבץ מעות לצדקה, וכשהגיע למקומם של העניים, אמרו לו: אלינו אתה בא? לך אל העשירים!
הוא הדין גם לענין התענית. הקיבה היא איבר עני שזקוקה כל היום שיתנו לה אוכל...
כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי
ברש"י: זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו, משל לשני אחים תאומים וכו'.
תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים ס"ת תאומים.
אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי...
אמנם בני אילני רק בן שלושים ואחד, אבל רוח הלוחמנות שנודפת ממנו משאירה אבק ל'בולדוזר המנותק' מנוחתו גוש-עדן...
ואל תטעו לחשוב שזה בגלל שהוא בעל בסטה בשוק. כי גם אני מחזיק בבסטה - שלו עגבניות, שלי מלפפונים. לא הרבה הבדל בינינו, רק שהוא טיפוס לוחמני, כזה שאוהב ללחום בזירה עם הרבה דם אדום. ממש כמו...
עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, ברש"י: עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים, שנאמר (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו וגו'.
ואפשר ע"פ משל ששמעתי באחד שהלך ביער והסתכל לאחוריו וראה על החול שתי זוגות של עקיבות, והבין שזוג אחד שלו וזוג שני כביכול של השכינה שהולכת עמו לכל מקום, עד שהגיע למקום סכנה יותר מכל...
עמידה לפני מלך, מזמן כבר לא מרגשת את מי שידיעותיו אודות מלכים הן רק מתוך הספרים ודמיונו הקורא בהם, מלך תמיד משווה קונוטציה של מלוכה ושלטון, משהו מכובד מאד, אך אין את ההדר וההערצה אל המלך הבלתי קיים במציאות. מלך אינו רק בסיפור של רוזנים ושרים אכזרים או טפשים, מלך הוא אחראי על עם כלשהו, מנהיג...
בכל חתונה, ישנם שני קבוצות של אנשים:
קבוצה ראשונה: הם אלו שאוכלים, שותים, נהנים מהאוכל הטעים ומהאירוע המדהים.
קבוצה שניה: הם משפחות המחותנים, שלא כל כך אוכלים ונהנים, אלא מקבלים את הקהל, מכבדים אותם. לפעמים, גם מגישים את האוכל ודואגים להרגיע את הבחורים ולהדריך את הזמרים והמנגנים.
למחרת...
תעלומה בספר תהלים
"אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" - כך כותב דוד המלך בספר תהלים, ומיד עולה שאלה מעניינת: מדוע הוזכרה מכת ערוב לפני מכת כינים? הרי בסיפור יציאת מצרים, הסדר היה הפוך - קודם באה מכת כינים ורק אחריה מכת ערוב!
משל נפלא מבית המדרש
המגיד מדובנא, באומנות המשל המיוחדת...