לאחרונה התחיל להיות נפוץ יותר ויותר העניין של לימוד משניות בע"פ לידים, אבל הדבר קיים כבר שנים.
ואני פשוט לא מצליח להבין, מה העניין?
לדוגמא ב'אבות ובנים' הילד לומד סוף-סוף שעה בשבת, אז למה 'להרוס' אותה בשינן בע"פ, למה זה מועיל?
מילא אם זה היה בהבנה, אבל הקטוניניות של הלד אמר "את" או לא אמר, למה...
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד
בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה
חלק ב
דרכו של הבית יוסף: 'לא ניתנה להיסדר'
מצאתי דברים חדשים ממרן הבית יוסף (קטעים חדשים לספר מגיד מישרים, נדפס בצפונות גליון ו' עמ' פ"ו) דכתב: וענין חנוכה אע"פ שהראהו הקב"ה בסיני, לא ניתן...
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד
בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה
חלק א
הקושיא
הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה...
לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה
ברש"י לעיל (כו, ה): לפיכך הטיל הקדוש ברוך הוא שמו עליהם ה''א מצד זה ויו''ד מצד זה וכו' אבל בימנה לא הוצרך לומר משפחת הימני לפי שהשם קבוע בו יו''ד בראש וה''א בסוף.
ולכאורה למה באמת זכה דווקא אשר שיהיה בנו קבוע בו השם כסדר ולא הפוך, ואפשר על פי מ"ש במדרש תלפיות...
כל מי ששואלים אותו את השאלה הזאת, עונה באינסטינקט "רבינו הקדוש".
האמנם?
גשו נא לארון הספרים, ופתחו את 'תוספות הרא"ש' על מסכת כתובות דף ב:
וזה לשונו:
"לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו. יש מקשין מנא ידעינן דלא קתני נשאו, דלא נישאו נמי ניכתב בלא יו""ד, א"כ מצינן למיקרי לא נשאו כמו לא נישאו. ומתרצים...
זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת (ו יח)
בפענח רזא: זאת תורת החטאת, ו' תורות כתיבי בקרבנות, נגד שית סדרי משנה, והקרבנות נקראו לחם, לחמי לאשי, והתורה נקראת לחם, לכו לחמו בלחמי, התלמוד נקרא אש, הלא כה דברי כאש, והקרבנות נקראים אשה, וכ"ז לומר כשם שא"א לעולם בלא לחם ואש כך א"א לעולם בלא תורה, שנאמר אם לא...
איך אנשים לומדים ש"ס משניות בחודש?
(18 פרקים ביום)
אני גם רוצה לעשות את זה. מה הדרך והשיטה להצליח בזה. כי לא הולך לי, וזה אחרי שלמדתי את הש"ס משניות כמה פעמים.
משניות מסכת מידות
במסכת מידות פרק ב' משנה ה':
מדובר שם על 4 לשכות שהיו בעזרת נשים וכתוב שם על אחת הלשכות שהיא לשכת הנזירים.
כלשון המשנה:
דרומית מזרחית היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן ומשלחים תחת הדוד.
ולכאורה כל מי שקורא את המשנה הזאת מבין שהנזירים היו מגלחים...