מסחר

אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה, ריבית ומאזני שוא - הרי דבר זה כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה. וכך אמר הבעש"ט ז"ל: הלא קל וחומר הוא - מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור, הריהו חשוב מאד בעיני המקום, מכל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה...

משפט ששומעים אותו הרבה מה מקורו??? והאם יש גדולי ישראל שסברו אחרת?