מסכת בבא קמא

איתא במשנה בב"ק דף צ"ח ע"ב, - הבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל ושיבר האבנים או שהזיקן חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור ואם מחמת המכה חייב, וצ"ע מה החידוש בזה במשפט "ואם מחמת המכה חייב? ואפ"ל ע"פ דברי השיטה וז"ל ואם מחמת המכה - כלומר שהיה מכה בפטיש בכל כחו ונתנדנד הכותל מחמת המכה חייב...

איתא בב"ק ק"א ע"א, איבעיא להו יש שבח סמנין על הצמר או אין שבח סמנין על הצמר? לאחר דו"ד הגמרא מסיקה ..איבעית אימא כגון שצבע בהו קופא, ובכזה מקרה יש את הספק, מה הכוונה "צבע בהו קופא"? לרש"י - גזל קוף וסמנים וצבע את הקוף, אך תוס' ד"ה דצבע בהו קופא, מקשה על רש"י: דאם כן אפסדיה בידים וכה"ג היזק ניכר...

1. ב"ק דף ט' ע"ב הגמ' מביאה חומרה בשור על בור: משלם כופר, משלם ל' (סלעים) של עבד, נגמר דינו - אסור בהנאה, ודרכו לילך ולהזיק, משא"כ בבור, תוס' ד"ה ודרכו לילך ולהזיק: בסופו מקשה מדוע לא כלל התנא חומרה ששור כוונתו להזיק כלפי בור דאין כוונתו להזיק? ומתרץ התוס' לא שייך למתני גבי בור שאין בעלי חיים...

בב"ק דף ט' ע"ב הברייתא כתבה - כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו, כיצד? שור ובור שמסרן (בעה"ב) לחש"ו והזיקו - חייב לשלם מה שאין כן באש, עכ"ל הברייתא, מסקנת הגמ' - לר"ל הברייתא מדברת בשור קשור, (התוס' מדגיש - קשור כראוי) ובור מכוסה, וחייב, ולר"י הברייתא מדברת על שור מותר, ובור מגולה, וחייב, ונראה...

בב"ק דף צ"ו ע"ב מובא בגמ' שכאשר גזל מטבעות שחומים - עתיקים שחורים, ועשה אותם חדשים היינו ליבן אותם אז לא קנה אותם בשינוי, מפני שיכולים לחזור ולהיות שוב שחורים, אח"כ מובא בגמ' שכאשר גזל מטבעות לבנים והשחיר אותם - אז קנה אותם בשינוי, מפני שלמרות שיכול ללבן אותם בחזרה מ"מ זה בבחי' "יצר פנים חדשות"...

במסכתא ב"ק דף ו' ע"א הגמ' לומדת מהמילים "הצד השווה שבהן" בסוף המשנה הראשונה במסכת, אבו"מ, בור המתגלגל, ופותקין ביבותיהן, שהתחייבו, בע"ב הגמ' לומדת דין כותל ואילן שנפלו לרה"ר והזיקו פטור מלשלם וכו', התוס' ד"ה היינו בור, על הדין של אילן וכותל שנפלו לרה"ר כותב: לכאורה נראה דמיירי כשהזיקו כותל...

הגמ' בדף ו' ע"א כותבת: "הצד השווה שבהן" לאתויי מאי? אמר אביי לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו, הגמ' שואלת ה"ד? אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש! מאי שנא אש דכח אחר מעורב בה וממונך ושמירתן עליך, הני נמי כח אחר מעורב בה וממונך ושמירתן עליך! אלא בתר דנייחי, אי...

במסכת ב"ק דף ד' ע"ב: אחרי שהמשנה הביאה לנו ארבעה אבות נזיקין, מגיע רבי אושעיא ומוסיף עוד אבות: והם: נזק, צער, ריפוי, שבת, ובושת, ש"ח, והשואל, נושא שכר, והשוכר, וארבעה דמתניתין, שהם: שור, בור, מבעה, והבער, הגמ' שואלת מדוע רבי אושעיא שנה שוב נזקי אדם לפי רב? הגמ' עונה יש תרי גווני אדם, איכא אדם...

אחרי שלמדנו בב"ק דף ב' ע"א שמהלשון ארבעה אבות - משמע שיש לכל אחד מהאבות - תולדות, בדף ג' ע"א הגמרא דנה אחרי תולדות של בור, ואחרי דו"ד הגמרא הסיקה שהתולדות הם אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו, הגמרא שואלת ה"ד? אי דאפרינהו - בין לרב בין לשמואל היינו בור. ואי דלא אפקרינהו אז לשמואל שלמד שכל...

ברשימה של אבות נזיקין של רבי חייא בדף ד' מובא גם שואל, התוס' מבאר באיזה מקרים השואל חייב ובאיזה מקרים יהיה פטור, אז הוא כותב "שואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה" - שרק במתה מחמת מלאכה השואל יהיה פטור, וצ"ע מדוע התוס' לא מזכיר ג"כ את הפטור ב"בעליו עימו"? אוי"ל שהתוס' רצה לאמר מקרה פטור אצל השואל...

יש מחלוקת ידועה כמה אבות נזיקין יש, המשנה מנתה 4, ובדף ד' רבי אושעיא מונה 13 אבות, ורבי חייא מונה 24 אבות, האבות שמנה רבי אושעיא הם ה-4 של המשנה שור, בור, מבעה, והבער, ומוסיף ש"ח, ש"ש, שואל, ושוכר, ו-5 תשלומים, התוס' דייק שיש אומנם לפי רבי אושעיא 13 אבות אבל 12 דינים, כי לשוכר אין דין לכשעצמו...

על המשנה הראשונה בפרק החובל: לכאורה תמוה סדר התשלומים ע"פ פירוש המשנה, נזק, צער, ריפוי, שבת, ובושת, המשנה ביארה איך מעריכים נזק? מעריכים אותו כמה הוא עם יד וכמה בלי יד וההפרש זה מה שמשלם, צער: כמה כסף שאדם ישלם כדי לסבול משהו, ופתאום ריפוי: (במילים שלי) כל מקרה לגופו, ואז שוב שבת: (רק כשקטע ידו...

בפרק החובל דף פ"ד ע"ב, ע"פ מסקנת הגמ' בסוגייה, שלדייני בבל יש 'סמכות' מדייני א"י לדון אך ורק במקרים שהם מצויים, ושיש בהם חסרון כיס, וזה אחרי שקלא וטריא על כל מני מקרים עד שהגמ' הכריעה בסוף שלדייני בבל יש 'סמכות' מדייני א"י לדון אך ורק במקרים שהם מצויים, ושיש בהם חסרון כיס, לכאורה מדוע הגמ' לא...

בפרק החובל ב"ק דף פ"ד ע"ב, הגמ' ביררה מי התנא שסובר שאפשרי לשלם צער בלי נזק, לאחר מכן בדף פ"ה ע"ב, הגמ' נתנה רשימה של שאר התשלומים שמשלמים אותם לבד, בלי נזק, צער בלי נזק, ריפוי בלי נזק, שבת בלי נזק, ובושת בלי נזק, ובלי שאלה מי התנא\אמורא שסובר שאף שאר התשלומים משתלמים ללא נזק, אז קשה 1. הסוגייה...

בב"ק פרק ראשון: לכאורה המילים "כשהזיק חב המזיק" נכתבו גם במשנה בדף ב' וגם במשנה בדף ט', אז רש"י בדף ט' על המילים הללו מבאר שהמילים כשהזיק חב במזיק בדף ט', שלמדנו מהם בדף ד' שמרבים מהם קרן, והמילים כשהזיק חב המזיק בדף ב', לא נדרשות כי הם לא קרא יתירא, רשי מצוטט את המילים "כשהזיק חב המזיק" ומפרש -...

המשנה האחרונה בסיום הכונס כותבת כך: "מַתְנִי׳ גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק – חַיָּיב. גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן, וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִכְנְסָה פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת וְדָלְקָה בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָנִי, וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב...