מטה אהרן

נלמד על ציווי ה' למשה לומר לנשיאים להניח מטה בקודש הקדשים, וכך גם אהרן הניח מטה מטעם שבט לוי, כשכל נשיא רשם את שמו על המטה. למחרת ראו שרק במטה אהרן לבלבו פרחים וגדלו בו שקדים, והיה זה לאות להשקיט את תלונות בני ישראל על כהונת אהרן, וכל הנשיאים נטלו איש מטהו. שנים עשר מטות: משה הצטווה מפי ה' לדבר...

דבר פלא נמצא במלבי"ם ובמה שלא אמר ויעשו גם הם כן, באר ההבדל בין מעשה אהרן ומעשיהם, שהם לא עשו תנינים בפעל רק עשו בלהטיהם, ר"ל בתחבולת אחיזת עינים שעושה במהירות עד שמתעה את עין הרואה, ואיכות התחבולה באר במ"ש ויעשו גם הם חרטמי מצרים, ר"ל שהביאו עורות של תנינים מתים, והחרטומים היו תחת עור התנינים...

קח את המטה והקהל את העדה, אתה ואהרן אחיך, ודיברתם אל הסלע לעיניהם, ונתן מימיו (כ, ח) הקב"ה מצווה אל משה שיקהיל את העדה, וידבר אל הסלע כדי שיוציא מים לשתיית בני ישראל. ובהמשך מתואר שנענשו משה ואהרן, על כך שבמקום לדבר אל הסלע, נעשתה הכאה של הסלע (כך לפי פירוש רש"י ועוד, וכידוע יש פירושים נוספים...

כתב הבעל הטורים (שמות ז, יב): מטתם. ב' הכא ואידך ומטה אהרן בתוך מטותם איתא במדרש שגם במעשה קרח בלע מטה אהרן את מטותם וכשהוציאו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציאו פרח וע"כ כתיב ויוצא משה את כל המטת חסר לפי שבלעם: ומבואר בדבריו [וכמדומה שכן משמע בעוד מדרש] שבעצם טבע מה שנכנס למשכן לפרוח, רק היה נס שמטה...

ובמדרש אמרו כי השקדים של מטה אהרן היו מימינו מתוקים, משמאלו מרים, ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום הימניים לחים והנך כמושים, וההפך בהפך, ואין ספק שלעתיד לבא יהיו כולם מתוקים דשנים ורעננים, ומסתברא ששם 'אהרן' כתוב על סביבות המטה, ואין בו מדת אחוריים, ומשמע נמי שבכלל פריחת המטה נתרחבו שרשיו למטה...