מתנות עניים

ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם (כג, כב) מה קשור עניין זה של מתנות עניים, באמצע כל עניין הרגלים, המועדים והקרבנות המובאים בהם? מסביר רש"י – "אמר רבי אבדימס ברבי יוסף, מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים...

טעמא דקרא (כט, כב): ובקצרכם וגו' לעני ולגר תעזב אותם. עי' בתו"כ למה כתובה פרשה זו כאן שכבר כתובה בפ' קדושים. ואפשר לומר עוד שרמזה כאן התורה למעשה רות שהיתה גיורת ולקטה הלקט לכן כתיב לעני ולגר והיא באה בתחלת קציר ושלאחרי אותיות לגיורת שעורים (ואמרו במדרש שזה קציר העומר) ולכן סמכו כאן לקציר העומר...

ברש"י (סוכה מז. ד"ה שיר) אבל שיר של חג מפורש בהחליל (לקמן נה.) בינו בוערים בעם כו' הבו לה', כולן רמוזים על עסקי מתנות עניים, מפני שזמן אסיפה הוא, ועת ליתן לקט שכחה ופאה ומעשרות, שישמעו מפרישים ויפרישו בעין יפה. וקשה, א: מדוע רש"י לא נוקט לפי הסדר המובא לקמן - הבו לה' כו' בינו בוערים? ב: מדוע...