ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם (כג, כב)
מה קשור עניין זה של מתנות עניים, באמצע כל עניין הרגלים, המועדים והקרבנות המובאים בהם?
מסביר רש"י – "אמר רבי אבדימס ברבי יוסף, מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים...
[ב] דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אלה הם מועדי; [ג] ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו; שבת היא לה' בכל מושבותיכם; [ד] אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם (פרק כג, פסוקים ב-ד)
כבר עמדו המפרשים (רש"י, רמב"ן, אור...
הננו להודיע כי בס"ד יוצאים לאור מאמרי זוהר עם פירושי הרמ"ק, בגליונות חודשיים.
המאמרים מוגהים היטב מכתבי היד המוסמכים ביותר,
ערוכים בתכנית חדשה ומיוחדת להקלת הלימוד,
בפיסוק מלא ומושקע, מראי מקומות והערות.
על המועדים, ענייני שבת, ומאמרים יסודיים.
מצורפים גליונות פסח א' וב'
ניתן להרשם לקבלת הגליון...
בס"ד
מצורף בזה גליון (ה) 'מבאר הסופר' - פרשת אחרי-קדושים תשפ"ה לפ"ק
עיונים בתורת מרן החתם סופר ז"ל
חלק מהתוכן:
בענין כפרת הכהן גדול ביוהכ"פ
בענין תשובה מאהבה זדונות נעשין זכיות
במח' המפרשים אם נהפכין לזכיות כפשוטו
למה לא אמרינן בזה שלא יהא חוטא נשכר
בענין אם היה מיתת השעיר המשתלח נס או טבע...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ובנבלתם לא תגעו (יא ח)
בראש השנה טז: ילפינן מכאן דחייב אדם לטהר עצמו ברגל, וכן בספרי כאן אמרינן ד"ובנבלתם לא תגעו" קאי על הרגל. והקשה במשך חכמה על הא דתניא בתוספתא מו"ק פ"א ה"ב דשורפין את הפרה בחול המועד, הרי אסור לאדם לטמא את עצמו ברגל, וכל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף...
כתב במכתב מאליהו חלק ב עמוד כח: כבר ביארנו במאמר "שורש נצחיות ישראל" בשם מו"ר הרב צבי הירש זצ"ל, שאין הזמן עובר על האדם אלא שהאדם נוסע בתוך הזמן, נמצא שבכל שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה, יוצא איפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה...