מום

כלי יקר (שמות טו, כג): ופרה אשר אין בה מום רמז ליקח מ"ם מן פרה אז ישאר מרה, ואל תתמה על שנכתב מום בוי"ו, כי דומה לזה כתב ר"י בעל הטורים פרשת וישלח (לב טו) עזים מאתים וגו' סוף תיבות של כולם מ"ם, לפי ששלח לו בעלי מומין שאינן ראויין להקרבה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פרה אדומה תמימה (יט ב) פירש רש"י שתהא תמימה באדמימות. ובספרי פיסקא קכ"ג מפורש ביתר ביאור, שאין לומר שהכוונה תמימה שאין בה מום, שהרי כבר אמור בהמשך הפסוק "אשר אין בה מום". והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל בשם מורי הרב, אם כן הא דכתיב בפרשת אמור לגבי קרבנות "תמים יהיה לרצון...

בפרק כא' פסוק יח' לגבי מומי אדם כתב הרמב"ן בסדר המומין וז"ל וילה"ק מסדר המומין בבהמה הרי שהקדימו בבהמה "שבור" ל"שרוע וקלוט" אף שבאדם הקדימו "חרום או שרוע" ל"שבר רגל או שבר יד" ויתכן היה לומר דבבהמה יש פחות חיסרון כאשר אבר גדול מחבירו, שאין חשוב כ"כ המראה, ואף מצינו בבכורות מומין רבים התלויים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והקריב מזבח השלמים אשה לה' חלבו האליה תמימה (ג ט) בשו"ת שבט הלוי חלק ח' סי' רל"ו הביא, שמצוי בזמנינו מין כבשים שאין להם אליה, וכך הם מעיקר ברייתם ואין זה מום, וכתב שם שדין כבשים אלו הוא ככבש לכל דבר, כגון לענין שהצמר שלהם כשר לציצית, אבל מ"מ לענין קדשים הסתפק שם האם הם...