מים

בפרשת השבוע נאמר (ויקרא ב, יג) וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, ופירש רש"י: 'שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית, שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח, וניסוך המים בחג', ע"כ, ויש להקשות, מדוע צריך להניח מלח על קרבן מנחה כדי להקריב מהמים התחתונים, הרי שנינו במסכת מנחות (נה, א) שכל...

ויעשו כן חרטומי וגו' (ז, כב). לפי דבריהם ז"ל (שמו"ר פ"ט) שהיו כל מימות מצרים לדם. אם כן מנין מצאו מים להפכו לדם ואולי כי לא נהפכו אלא מים המגולים אבל מים שלא נראו בעולם שהם תחת לארץ לא נהפכו כאומרו ויחפרו מצרים סביבות וגו'. עוד לפי דבריהם ז"ל (שם) כי ישראל נתעשרו ממכת היאור שהיו מוכרים מים...

וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (מח, טז). אחד שאל את מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אהא דאיתא במד"ר (פ' ויחי) "מה דגים הללו גדלין במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהון, כך הן ישראל, גדילין במים, בתורה, כיון שהן שומעין דבר אחד מן התורה, הן מקבלין אותו בצמאון...

הנה בשנים האחרונות הרעישו כל גדולי ישראל אודות סנני המים למיניהם הן מצד איסור בישול שמתבשלים המים והן מצד איסור בורר ולכאורה למה אין פה את הדין שהובא בגמ' בשבת, נותנין יין או מים צלולים למשמרת כדי שיזובו? וחידשו חכמי הדור שהיות וזה שוהה בתוך מיכלי הסינון והמיכלים עכורים מאד באופן שאינם ראויים...

בשו"ת שבט הקהתי (ח"ג סי' ר"ו) הביא, נוהגים ליתן מים קודם נתינת השמן, והוא בכדי שיצוף השמן ע"ג המים. הוא עפ"י מש"כ בבעל הטורים (בראשית כ"ו צ"ב) שגזרו היוונים שלא יטבלו בנות ישראל ליטהר, ונעשה נס דנזמן לכ"א מקוה. וזכר לזה עושים כהנ"ל.

בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד...

כתב הביאור הגר"א (סי' תרסד ס"א) על הרמ"א שיש סימן בצל הלבנה [מה יקרה השנה], שהיא ממונה על המים והם מתרבים ומתחסרים בחסרונה ובתוספתה, ע"כ. והנה ענין זה שהמים קשורים לירח, מצאנו ברד"ק (תהלים עד, יז) על מאור, וכן ברמב"ם (מורה נבוכים ח"ב פ"י), וכן במהרש"א (ב"ב עד, א ד"ה חזינן). ובקשר לזה יש ברמב"ן...

לאחרונה עלה לי במחשבה קונפליקט, הרי עם ישראל קדושים נוהגים דקדוקים וחומרות בכל המצוות גם הקשות שבהם, ולפלא שדוקא עניין זה שהוא קל אין מידי הקפדה בקרב הציבור, ויש להעמיק בזה.

הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ רצונו, ראה כמה הרבה הקדוש ברוך הוא לעשות לך ניסים, דהרי הערוד אמרו זכרונם לברכה (ירושלמי ברכות פ"ה ה"א מובא ברש"י ברכות לג. ד"ה ומת הערוד, ועי' שמו"ר...

יש לי חשבון מים נפוח מאוד, ואני לא מצליח להבין מהחשבונית אם זה מהצריכה המשותפת או מהדירה שלי, אשמח לעזרה, וכן מי מכיר בעל מקצוע בתחום בבני ברק תודה...

יִזַּל מַיִם אי' (סנהדרין קה:) מברכותיו של אותו רשע אתה יודע מה היה בלבו לקללם, שרצה שיתגשמו על ידי מים, שבמים יש גודל התאוות כידוע. ובבעל הטורים יזל מים בגי' יגדל מלך, שנתהפך לברכה, למלוך על התאוות.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי (יט יז) במשנה פרה פ"ג מ"ב מבואר שעשו מעלה מיוחדת בכהן השורף את הפרה, שכאשר היו מזים עליו בשבעת הימים שקודם השריפה, היו מביאים תינוקות שלא נטמאו מעולם שימלאו את המים לצורך ההזאה, ולשם כך היו חצירות בירושלים הבנויות על...

ביאור הלכה סימן קפא סעיף ו: מן הקטן. עיין במ"ב כדי שלא יהא הפסק רב לגדול המברך בין נטילה להברכה והוא מהרשב"א. וכהיום שכולן מברכין בעצמן א"כ אף אם יתחילו מן הקטן יהיה הפסק גדול מן הנטילה לברכה להנוטלין ידיהם בראשונה מהנכון שיושיטו מים על השלחן לנטילה באיזה מקומות [ולא כוס אחד לכל המסובין שעי"ז...

היכ"ת שותה כוס מים (לא ביוה"כ) ומתחייב כרת על כך?