מזיד

דברי השו"ע ע"ז סי' פט' ס' א', "ונמשך זמנה עד סוף ארבע שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר תפילה בזמנה, שכר תפילה מיהא איכא" מבואר פה שלא עבר איסור וכו', הבעיה היחידה היא שתפילה בזמנה הוא לא קיים אבל תפילת שחרית הוא כן התפלל. יצוין שהמשנ"ב כתב...

היכן מצינו שיהודי שעבר על איסור דאורייתא בשבת - הדין הוא שבמזיד מותר ובשוגג הדבר יהיה תלוי לפי איזה מפוסקי פולין הוא נוהג..?

איזה מקום אין הורגין רוצח במזיד שנמצא בו (כמובן שיש עוד תנאים בדבר)? (לכאו' יש ראשונים שחולקים)