נדרים

בכמה מקומות, חז"ל מגנים בחריפות את מי שנודר נדרים, ואף משווים אותו לאדם ש"בונה במה" מחוץ לבית המקדש ומקריב שם באיסור; ומצד שני, משבחים חז"ל את הנדרים (למשל, במסכת אבות, ג, יג – "נדרים, סייג לפרישות". כלומר, הם הדרך הנכונה והמובילה לפרישות ראויה). ואם כן, לכאורה סתירה. וגם אלמלא סתירה זו יש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידבר משה אל ראשי המטות (ל ב) בנדרים עח. ילפינן מהאי קרא ד"ראשי המטות" דיחיד מומחה מתיר את הנדר, או שלשה הדיוטות. והנה הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"ז ה"ז כתב, דהתרת נידוי הוא ג"כ או בג' הדיוטות או ביחיד מומחה, כמו נדר. וכתב הר"ן בנדרים ח: דטעמו הוא משום דנידוי נמי נדר הוא...

וידבר משה אל ראשי המטות… איש כי ידור נדר לה', לא יחל דברו (ל, ב-ג) ידועה השאלה, מדוע נאמרה פרשת נדרים "אל ראשי המטות", והרי ענייני נדרים ושבועות שייכים לכל העם, ולא רק למנהיגים ראשי המטות? ונאמרו בעניין זה הסברים שונים (רש"י, רמב"ן, רש"ר הירש ועוד). אחת התשובות לכך היא תשובת החתם סופר, המובאת...

זֶה הַדָּבָר, ברש"י: נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ זה הדבר וכו'. השייכות בין נדרים לשחוטי חוץ אפשר עפימ"ש בבעל הטורים נדרים בגי' רוצח, שהנודר חשוב כרוצח אם אינו משלם דבעון נדרים הבנים מתים. והנה גם שחוטי חוץ הוא ענין של רציחה שרוצח את הנשמה המגולגלת שלא הגיעה לתיקונה, וזה השייכות בין...

כתב המלבי"ם "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו: סתם "לחם" הוא של חטים בכל מקום, שהם מאכל אדם. והשעורים והתבן לסוסים (מלכים א ה, ח) וכמו שאמרו בפסחים (דף ג), אם לא כשפורט "לחם שעורים" (שופטים ז, מלכים ב ד)" ומקורו הוא מדברי התו"כ "אין לי אלא חטים שקרוים "לחם" שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה. ומנין לרבות...