מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ובא אשר לו הבית (יד לה)
יש לעיין בבית המושכר שנתנגע, האם הנגע הוא בחטאו של המשכיר, או של השוכר. והדבר מפורש ברש"י ערכין כ: דתניא בברייתא שם, דהמשכיר בית לחבירו ונתנגע ונתצו, חייב המשכיר להעמיד לו בית אחר, ופירש רש"י שם "דמשום מזליה דמשכיר הוא שנחשד על הגזל או על צרות...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית (יד לו)
הקשה במושב זקנים מבעלי התוס' בשם רבינו יהודה החסיד, למה צריך לפנות את הכלים קודם שיבוא הכהן, הרי שמא הכהן יאמר שהם טהורים ואז אינו צריך פינוי, וא"כ נמתין עד...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית (יד לה)
פירש רש"י אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא "כנגע" נראה לי. וקשה למה אינו יכול לומר בהחלט "נגע" נראה לי, דהא אפילו אם הנגע הוא טהור, מ"מ נקרא "נגע", דגם נגעים טהורים שם "נגע" עליהם...
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת וכו' וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת
צריך להבין מהו "והיה בעור בשרו לנגע" שנראה לכאורה יתר, שהרי כבר אמר "כי יהיה בעור בשרו שאת" וכו', ופי' רש"י שמות נגעים. והמפרשים כבר עמדו על זה.
אולי מרמז מה שאי' במדרש תדשא שנגעי בגדים ובתים לא נהגו בהיות...