נחלה

איתא בגמ' בב"ב (קכ.) שאיסור זה נוהג רק בדור זה, ודרשינן לה "זה הדבר" – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה. ובפשטות הכוונה כיון ש"זה" הוא לשון מיעוט. ובבעל הטורים כתב ש"זה הדבר" – בגימטרייה "בדור זה", והיינו עם הכולל כיון שהן אותן אותיות, ורק במקום ה-ה' יש ו'. ויל"ד שאפשר להחליף את ה-ה' ב-ו'...

בעצם צריך היה הכתוב לומר "להן", בלשון נקבה? אלא בתוספות (בבא בתרא קט"ו) מצינו, כי במקום שאשה יורשת כזכר מדבר עליה הכתוב בלשון זכר (לפיכך נאמר "הוא ענה", אף על פי ש"ענה" היתה נקבה). הרי ממילא מכיון שציוה כאן השם יתברך לתת להן נחלה כאילו הן זכרים, מדבר עליהן בלשון זכר – "להם". תפארת הגרשוני...

אמרו רבותינו וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או בת או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב (רש"י במדבר ה ח) מדוע רש"י פירש כן, והלא בב"ב קטו: אמרו 'נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב אמר אביי גמירי דלא כלה שבטא'?