נחש הקדמון

בסנהדרין כט. מבואר שהנחש היה יכול לטעון "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין", אלא שלא טען, והקב"ה לא טען עבורו משום שאין טוענין למסית. ולכאורה יש להבין, הרי אין זו טענה שמשנה משהו בעובדות, אלא סברה בעצם החיוב, חוה היתה צריכה לשמוע לציווי הקב"ה ולא לדברי הנחש. אם זו סיבה לפטור אותו, מה בכך שלא...