צריך ביאור למה כפל בלשון ונחיה ואח"כ ולא נמות?
ופירש הספורנו שאע"פ שלא יהיה אוכל לשובע נשיג כדי מחיתנו ובאופן זה לא נמות ברעב,
והאור החיים מביא שתי הסברים בזה,
א) כי אם לא יעשו כן יתחייבו בנפשם בדין העליון ונמצאים מתים בעולם הזה ונידונים לעולם הבא,
ובהשתדלותם בדבר יחיו בעולם הזה ולא ימותו...