נסכים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': או במועדיכם (טו ג) במנחות צ: למדים מכאן שחובות הבאות ברגל כגון עולות ראיה ושלמי חגיגה טעונות נסכים. וכתבו התוספות שם, שהוא הדין כבשי עצרת התרבו לנסכים מכאן, שבפרשת כבשי עצרת לא הוזכרו נסכים, ועל כרחך מקור חיובם הוא מכאן. ובמשך חכמה כאן כתב, שבכבשי עצרת ידעינן מנחות...

בגמרא סוטה ט"ו מבואר שחטאת אינה טעונה נסכים להלן ציטוט: והקשו שם התוס' מבכור ומעשר. וכתבו ליישב שהם לא באים בנדר ונדבה, אבל מה שבא על חטא היה ראוי לחייב אפילו שאינו בנדר ונדבה. וקשה לפי זה מה טעם שחטאתו ואשמו של מצורע טעונים, הרי אינם באים בנדבה?