ניסן

רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח, אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי). רבי יעקב נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון ה'תנ"ח לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "החכם...

רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז – ל' בניסן ה'תקכ"ט) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא). חיבורו המפורסם הוא "קרבן נתנאל" על פירוש הרא"ש לתלמוד. רבי נתנאל נולד ב-ה'תמ"ז בשטילינְגֶן לרבי נפתלי צבי וייל שהיה דור שביעי לרבי יעקב וייל (המהרי"ו). בשנת ה'תנ"ב נהרג אביו, ובשנת ה'תנ"ט...

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג – ל' בניסן ה'ש"ף) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק. נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'. הוא גדל בתקופה בה...

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע. היה תלמידו הבולט של הרי"ף. בילדותו למד תורה מאביו (רבי מאיר הלוי) ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבליה בסביליה. כאשר היה הר"י מיגאש בן...

רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין). נודע בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי שנדפסו בשולי ש"ס וילנא ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו בשם נימוקי הגרי"ב והגהות הגרי"ב. נולד לרב יהושע השיל בכרך מגלינדיץ הסמוכה...

הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז – כ"ט בניסן ה'ת"ל) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג. היה רב בוורמייזא (ה'ת"י-ה'ת"ל) ובקהילות נוספות. ממחברי שו"ת "חוט השני" וספרים נוספים. נודע כאביו של רבי יאיר חיים בכרך (בעל "חות יאיר"). הרב משה שמשון נולד בדרום מורביה, צ'כיה, לאביו הרב...

מארי יחיא בן יוסף צאלח (מכונה: מהרי"ץ, או: מהר"י צאלח, חשוון ה'תע"ד – כ"ח בניסן ה'תקס"ה), היה מגדולי חכמי יהדות צנעא במאה ה-18, וראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא. נולד בחודש חשוון בשנת ה'תע"ד למארי יוסף צאלח (מהר"ץ) בנו של הדיין מארי צאלח ולבתו של הרב דוד קאפח, בקאע אל-יהוד בצנעא שבתימן. כבר...

רבי משה לחמייש (ה'ת"צ בערך - כ"ז ניסן ה'תקס"ה) היה דיין בטריפולי. רבי משה נולד בערך בשנת ה'ת"צ בטריפולי. בשנת ה'תק"ח בהיותו בן 18 הגיע לטריפולי רבי מסעוד חי רקח מחבר הספר מעשה רקח על הרמב"ם, ורבי משה התקבל לישיבתו. היה בקי עצום בכל מכמני התורה, וידע את כל ששה סדרי משנה בעל פה, ובשל כך נקרא...

רבי יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו תק"ד - כ"ז בניסן תקע"ט) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש. אחיו הבכור של הרב אריה לייב הכהן, בעל "קצות החושן". נודע בחיבורו קונטרס הספיקות. נולד בקאלוש שבגליציה לרב יוסף הכהן, ואשתו ניסל. אביו היה אחד משלשה רבנים כהנים בעיירה. לאחר נישואיו עבד כסוחר ואף כמוזג בבית...

רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה - כ"ו בניסן תרע"ד) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי. ולד בשנת תקצ"ה בסוכובוליה, ליד ביאליסטוק לחיה ולרב שרגא לוריא. בילדותו למד אצל אחיו הבכור רבי אריה ליב לוריא בעיר גנינדז, בצעירותו למד בעיר גרודנה ובה נודע על...

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז - כ"ו בניסן ה'תצ"ה; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין. נודע בעיקר בשל ספרו מחנה אפרים, הנסוב סביב משנה תורה לרמב"ם. הרב נבון נולד באיסטנבול, ומאוחר יותר, ככל הנראה בשנת ה'ת"ס או ה'תס"א, עלה לארץ ישראל, וגר בירושלים. לפי גרסאות מסוימות הוא עלה כבר...

הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא. תלמיד מובהק של רבי חיים ויטאל. נולד במצרים לאברהם הכהן. בהקדמתו לספרו 'תורת חכם' מונה רבי חיים סדר ייחוסו בכהונה מעל חמשה דורות. בצעירותו עבר לצפת ולאחר מכן לארם צובא, שם החל...

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (ה'תקנ"ז - כ"ה בניסן ה'תרל"ו) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. מחבר ספרי דברי חיים. נולד בשנת תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה ויש אומרים בעיר ברודי למרים, בתו של רבי דוד מטרנוגרוד מגזע...

רבי משה מת (או מאט) (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר ההלכתי מטה משה. שם משפחתו היה "מת", ורבני דורו כינו אותו במליצה "רבי משה איש חי". יש המסבירים את שם המשפחה כראשי תיבות של "מחזיקי תורה" או "מרביצי תורה". הרב מאיר מאזוז משער שהיה מלמד תינוקות, ולכן כינו אותו...

רבי ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר (תקס"ב – כ"ד בניסן תרכ"ד) היה רב הונגרי ומחבר ספרות תורנית. נולד בסרד שהונגריה לאביו רבי מרדכי. למד אצל רבי צבי הירש דייטש (מכונה: רבי הרש ר׳ מאנדלס), ואחר כך אצל בפרשבורג אצל החת"ם סופר (מובא בשו"ת חת"ם סופר בתשובות שנערכו אליו). נישא בשנת תקפ"ד לבתו של רבי...

רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16. רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד (ה'רנ"ב) שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, ושם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בגיל 18, לאחר שרכש השכלה...

רבי אהרן דוד דייטש (ה'תקע"ב - כ"ג בניסן ה'תרל"ח) (מכונה ה'גורן דוד' על שם ספרו) היה מגדולי רבני הונגריה בדורו, שימש כרבן של בלשדיארמט (יארמוט) וערים נוספות. היה מראשי הדוגלים בקו שדרש הפרדה בין האורתודוקסים והניאולוגים בעת הקרע ביהדות הונגריה ומהלוחמים נגד הרפורמים והניאולוגים. מחבר ספר שו"ת...

רבי דניאל מהורדנה (נפטר בשביעי של פסח תקס"ז) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה. נודע על שם ספרו "חמודי דניאל" על יורה דעה. התמנה כמורה הוראה בהורדנה, בערך בשנת תק"ל, ושימש בתפקידו כמעט ארבעים שנה. הוא התפרסם ברחבי ליטא, ורבים פנו אליו בשאלות הלכתיות. אנקדוטה שהתפרסמה מתקופת כהונתו, הייתה...

רב האי גאון (ד'תרצ"ט – ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות. רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו...

רבי פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, קרקוב) היה רב ומקובל שהתפרסם בזכות ספרו ספר הברית השלם, הכולל קיצור של כל החכמות הידועות בזמנו, ושזור בדברי תורה, מוסר השכל וביאורים בקבלה, והפך מיד עם הוצאתו לאור לרב מכר. נולד בלבוב בב' באייר ה'תקכ"ה, לרבי מאיר וליענטה, ילידי...