נזיר

כותב הגר"א וסרמן בריש ספר קובץ הערות כתבו האחרונים, כי הפירוש למס' נזיר, המיוחס לרש"י, אינו מרש"י, אבל הראשונים, העתיקו מפירוש זה, כמה פעמים, ע"ש פירש"י, והוא בחידושי רמב"ן, ס"פ חזקת הבתים, בשם פרש"י בנזיר נ"ד, אהא דתניא, או בקבר, זה קבר שלפני הדיבור, ובשו"ת הרשב"א הנ"ל העתיק מפירש"י, ריש נזיר...

רבי עקיבא אומר יכול הנזירה תהא מיטמאה למתים והלא דין הוא, ומה אם במקום שעשה קטנים כגדולים בכהנים לא עשה בהן נשים כאנשים, מקום שלא עשה קטנים כגדולים בנזירים אינו דין שלא נעשה בהן נשים כאנשים, אמרת או אשה וגו' על נפש לא יבא. (ילקוט שמעוני רמז תשי)

מסופר על הגרעק"א ז"ל שנשאל פעם על ידי אחד האם אשה יכולה להיות נזירה. ורעק"א האריך להוכיח לו מכמה משניות וברייתות שגם אשה יכולה להיות נזירה. ולבסוף [כדי שלא לביישו] כתב שמצא בספר תנ"ך ושם כתוב "איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר" וגו'... מה מקור סיפור זה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים (ו יח) כתב בפירוש הרא"ש בנזיר סא. דאע"פ שתגלחת נזיר טהור צריכה להיות דוקא בתער, מ"מ מותר לנזיר טהור להעביר את כל שער ראשו בסם, ובלבד שישייר ב' שערות ובהם יקיים מצות תגלחת בתער. והיינו...

הגמ' (נזיר ג, ב) דנה בדרשא "מיין ושכר יזיר" - לאסור יין מצוה, על איזו מצוה מדובר [לא יתכן קידוש - לרש"י כי אכן הוא לא נאסר בנזיר, ולר"ת כי אי"ז מדאורייתא ולא צריך לזה פסוק], ומסקנת הגמ' שנשבע שישתה יין. ובתוס' רי"ד (פסחים קו, א) כתב שהסיבה שהגמ' לא אמרה שזה הולך על מעשר שני, כיון שבספרי (מובא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם (ו ז) במשך חכמה כתב, שגם אם מת אביו או אמו ואחר כך קבל עליו נזירות, אסור לו להטמא להם. ונראה לדון בזה, דהנה דעת המפרש בנזיר ד. שנזיר מותר ביין קידוש והבדלה, דסבירא ליה שקידוש על היין דאורייתא, והנזירות אינה חלה על דבר מצוה, והנה...

בנשא - יש ראשי תיבות של כמעט כל הנושאים שנמצאים בפרשה זו: ש - שילוח מחנות, סוטה [בתורה וברמב"ם זה בשי"ן שמאלית] נ - נזיר, נשיאות כפים, נשיאים, [בשני אלה זה גם כל אותיות השורש], נתינת תשלום שבועת הפיקדון וגזל הגר א - אמור להם [בנשיאות כפים].

כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל רֹאשׁוֹ, במדרש רבה להגיד מה גרם. דהיינו לאיזה מדריגה מגיע הנזיר. כי נזר אלקיו בגי' להגיד מה גרם.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום הראות בו בשר חי יטמא (יג יד) במועד קטן ז: דרשינן "יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו", מכאן אמרו שממתינין לחתן כל שבעת ימי המשתה, וכן לכל אדם ממתינין כל ימי הרגל, שאין רואים בהם את הנגעים. ובגדר הדבר מבואר בגמ' שם, משום ד"ממתינין לדבר מצוה", ומשמע שלכל דבר...