נזירות

האם מחייבים אותם לעלות לא"י כמו הרמב"ם בפ"ב? והאם מפירים להם מיד? מה הצדדים בזה? אשמח לתשובות בעיון ובקיאות

קיימא לן שאין אמא יכולה להזיר את בנה, אלא רק האב, והאיך הזירה חנה את שמואל ויש דתי' דאה"נ וחל רק מכוח אלקנה, אמנם עיי' בחתם סופר דשאני הכא כיון דבא על ידי תפילה, ובאברבנאל כ' דשאני חנה דהיתה עקרה ולא בא אלא על ידי נזירות, ושמעתי לבאר דכל החיסרון ביכולת להזיר אחר, משום דהוא כחוב, דמגבילו ביין...

רבי עקיבא אומר יכול הנזירה תהא מיטמאה למתים והלא דין הוא, ומה אם במקום שעשה קטנים כגדולים בכהנים לא עשה בהן נשים כאנשים, מקום שלא עשה קטנים כגדולים בנזירים אינו דין שלא נעשה בהן נשים כאנשים, אמרת או אשה וגו' על נפש לא יבא. (ילקוט שמעוני רמז תשי)

ידוע שיש בזה נידון באח' אך מאידך מהגמ' בריש נדרים ב:, מוכח דהוא איסור חפצא כשבועה (כמדומה שיש שדחו הראיה, אינני זוכר) ומאידך בכמה מקומות בש''ס (נדרים טז. ועוד) מבואר שנזירות היא 'נדר' ולכן בפשטות חלה נזירות על נזירות, משא''כ דשבועה אינה חלה על שבועה ואולי צריך לומר שהחידוש ב'נזיר' שהוא נדר...

מסופר על הגרעק"א ז"ל שנשאל פעם על ידי אחד האם אשה יכולה להיות נזירה. ורעק"א האריך להוכיח לו מכמה משניות וברייתות שגם אשה יכולה להיות נזירה. ולבסוף [כדי שלא לביישו] כתב שמצא בספר תנ"ך ושם כתוב "איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר" וגו'... מה מקור סיפור זה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים (ו יח) כתב בפירוש הרא"ש בנזיר סא. דאע"פ שתגלחת נזיר טהור צריכה להיות דוקא בתער, מ"מ מותר לנזיר טהור להעביר את כל שער ראשו בסם, ובלבד שישייר ב' שערות ובהם יקיים מצות תגלחת בתער. והיינו...

הגמ' (נזיר ג, ב) דנה בדרשא "מיין ושכר יזיר" - לאסור יין מצוה, על איזו מצוה מדובר [לא יתכן קידוש - לרש"י כי אכן הוא לא נאסר בנזיר, ולר"ת כי אי"ז מדאורייתא ולא צריך לזה פסוק], ומסקנת הגמ' שנשבע שישתה יין. ובתוס' רי"ד (פסחים קו, א) כתב שהסיבה שהגמ' לא אמרה שזה הולך על מעשר שני, כיון שבספרי (מובא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם (ו ז) במשך חכמה כתב, שגם אם מת אביו או אמו ואחר כך קבל עליו נזירות, אסור לו להטמא להם. ונראה לדון בזה, דהנה דעת המפרש בנזיר ד. שנזיר מותר ביין קידוש והבדלה, דסבירא ליה שקידוש על היין דאורייתא, והנזירות אינה חלה על דבר מצוה, והנה...

צל"ח ברכות דף כא עמוד ב ד"ה בא"ד ור"ת: ושם בחיבורי כתבתי שזה פלוגתא בין הראב"ד להרמב"ן דהראב"ד ס"ל שתיקה כהודאה והוה כעונה והרמב"ן ס"ל דשאני שבועה דבעינן לבטא בשפתיו. ועכשיו נלע"ד דהראב"ד ס"ל כסברת ר"ת ור"י דאם אמרינן שומע כעונה אז אמרינן שגם לענין הפסק בתפלה הוה כעונה וא"כ הרי הוא כמוציא בשפתיו...