וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק
בזוה"ק (ר.) וידברו אליו דברי בלק, מילין באתגליא ולא בלחישו, פגים אודנא הוה ופגים עינא ופגים רגלא.
ומבאר בש"ך על התורה דהיה לו לומר "ויאמרו" כמי שמדבר לפני גדולים בנחת, שלשון דיבור הוא בקול רם.
ולכאורה קשה שהרי לקמן כתיב וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ...
כהמשך לזה:
יש להסתפק באמת, מה דין נתין הבא על הממזרת (לתוס' שנתינים אסורים מדאו'), מה דין הוולד?
(דהיינו מי נחשב יותר פגום ואם שניהם אותו דבר אם הולד יהיה נתין ממזר)