פרה

השבוע נקרא בעז''ה פרשת פרה כהכנה לחג הפסח הממשמש ובא שכולנו תקוה שנזכה להקריב בו קרבן ה' במועדו בטהרה ברוב עם. וכתב המ''ב שאנו מתפללים שה' יזרוק עלינו מים טהורים במהרה כמו שאנו קוראים בהפטרה. ומרן הגר''ג אדלשטיין בשיחתו בשבוע זה באר ההפטרה על מציאות זמננו שבאנו לא''י בטומאתנו ואנו מצפים ללב חדש...

הרה"ק הרבי ר' העניך מאלכסנדר זצ"ל נהג לספר בשבת פרה את המעשה הבא: פעם גזר הבישוף על היהודים, לעמוד לויכוח, ומי שינצח יוכל לעשות כרצונו. היהודים גזרו צום ובכי, וטיכסו עצה מה לעשות. עד שבא 'יהודי פשוט' ואמר שיתנו לו ללכת, ובעזרת ה' ינצח את הבישוף. כשהגיע למעמד הויכוח, כיבד הבישוף את היהודי לשאול...

הפרשה השלישית מד' פרשיות היא פרשת פרשת פרה אדומה. בטעם קריאתה כתב המשנ"ב (ריש סי' תרפה) שהוא כדי שיזו על בני ישראל מאפר החטאת מיד לאחר הקמת המשכן, וכך יוכלו לעשות את הפסח בזמנו. וסיים המשנ"ב "לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה". מקורות לחיוב פרשת פרה...

וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר (פרשת פרה - במדבר יט, יט). אמר הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי"ע: איתא בגמרא (שבת קד, א) "הבא לטהר מסייעין אותו". ויש להבין הענין, מנין לו לזה התעוררות ל'בָּא לטהר'. ונראה לבאר עפ"י מאמר הגמרא (סוכה נב, ב) אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ואם כן הקב"ה הוא המתחיל והגומר...

ההשגות על ההמצאה שיש טעות סופר ברש"י, והתחלף למדפיסים בין 'כ"א' [כיבוד אב] ובין 'פ"א' [פרה אדומה] כל מפרשי רש"י התחבטו קשות בדברי רש"י על הכתוב בפרשת השבוע (טו, כג-כה) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וגו' שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וז"ל רש"י: 'במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי (יט יז) במשנה פרה פ"ג מ"ב מבואר שעשו מעלה מיוחדת בכהן השורף את הפרה, שכאשר היו מזים עליו בשבעת הימים שקודם השריפה, היו מביאים תינוקות שלא נטמאו מעולם שימלאו את המים לצורך ההזאה, ולשם כך היו חצירות בירושלים הבנויות על...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה. וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב. והשורף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב (יט ו-ח) בספרי מבואר ש"וכבס בגדיו הכהן" האמור בפסוק ז' היינו הכהן המשליך את האזוב האמור...

איך מותר לעשות פרה אדומה במועד מה ראה קרח לחלוק על הכהונה, פרשת פרה אדומה ראה ביאור הסמיכות של מיתת מרים לפרה אדומה מדוע לא ידע משה רבינו טהרת פרה אדומה למה השטן רוצה לקטרג דווקא על פרה אדומה למה לא פתח הפסוק ב'דבר אל בני ישראל' למה אלעזר היה צריך לראות את השחיטה למה לא נתגלה טעם פרה ליהושע פרה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח אלעזר הכהן (יט ד) במסכת פרה פ"ד מ"א מבואר, שהכהן העושה את הפרה טעון קידוש ידים ורגלים, כיון דחטאת קריה רחמנא ודינה כקדשי המקדש. ובזבחים כ: רבי חייא בר יוסף אומר שמקדש בכלי שרת בפנים ואחר כך יוצא, ורבי יוחנן אומר שמקדש ידיו ורגליו אפילו בחוץ ואפילו במקידה של חרס. וקשה...

כתב המשנה ברורה (סי' שיב ס"ק כג), שהבולע מרגלית או זהב - מותר לו לצאת בה בשבת לרשות הרבים. ויל"ע אם לגבי אדומה גם כן, דהיינו שפרה בלעה מרגלית, האם חשיב שלא עשתה מלאכה, או שפרה אדומה שונה משבת. ויש להוכיח ממה שפירשו הר"ש והרא"ש (פ"ב מ"א) שפרה מעוברת פסולה לפרה אדומה למ"ד עובר לאו ירך אמו, כיון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח אלעזר הכהן (יט ד) בילקוט שמעוני, הכהן המכהן בבגדים, אמרו פעם אחת שאלו את הלל באיזה לבוש הפרה נשרפת, אמר להם בגדול [דהיינו בגדי כהן גדול], אמרו לו אינה נשרפת אלא בלבן, אמר להם אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול, אמרו לו אנו ראינו ששרפה בלבן, אמר להם אתם אומרים...

כלי יקר (שמות טו, כג): ופרה אשר אין בה מום רמז ליקח מ"ם מן פרה אז ישאר מרה, ואל תתמה על שנכתב מום בוי"ו, כי דומה לזה כתב ר"י בעל הטורים פרשת וישלח (לב טו) עזים מאתים וגו' סוף תיבות של כולם מ"ם, לפי ששלח לו בעלי מומין שאינן ראויין להקרבה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושחט אותה (יט ג) בספרי, מכאן שאין שוחטין שתי פרות כאחת, וכן הוא בחולין לב. ושחט אותה ולא אותה ואת חברתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, אמאי צריך למידרש ולא אותה ואת חברתה, תיפוק ליה משום שאין שוחטין שני זבחים כאחת, כדדרשינן בחולין כט. "תזבח, שלא יהיו שנים שוחטין זבח...

ולא הבנתי מה כוונתו "נאמן", אך השיר נפלא.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת חקת התורה (יט ב) במדרש רבה פרשה י"ט, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, על כל דבר ודבר שהיה אומר הקדוש ברוך הוא למשה אומר לו טומאתו וטהרתו [דהיינו שבכל הטמאים כתוב אופן הטהרה באותה פרשה של הטומאה, דהיינו "ורחץ במים"], כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע...

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל". ופי רש"י "זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה...