פרה אדומה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי (יט יז) במשנה פרה פ"ג מ"ב מבואר שעשו מעלה מיוחדת בכהן השורף את הפרה, שכאשר היו מזים עליו בשבעת הימים שקודם השריפה, היו מביאים תינוקות שלא נטמאו מעולם שימלאו את המים לצורך ההזאה, ולשם כך היו חצירות בירושלים הבנויות על...

הפרשה פותחת בחוקת התורה, כן, לא רק חוקת הפרה אלא חוקת התורה, יש כאן יסוד לכל התורה כולה ולא רק לפרה אדומה, מה גם שכבר במרה הצטוו עליה, היה חשוב לצוות עליה עוד לפני קבלת התורה כי יש בה הקדמה מאוד חשובה לכל התורה, ומהי? אלא היסוד בפרשת פרה הוא, שלא רק במצווה זו של פרה אדומה אנו מקיימים אותה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה. וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב. והשורף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב (יט ו-ח) בספרי מבואר ש"וכבס בגדיו הכהן" האמור בפסוק ז' היינו הכהן המשליך את האזוב האמור...

איך מותר לעשות פרה אדומה במועד מה ראה קרח לחלוק על הכהונה, פרשת פרה אדומה ראה ביאור הסמיכות של מיתת מרים לפרה אדומה מדוע לא ידע משה רבינו טהרת פרה אדומה למה השטן רוצה לקטרג דווקא על פרה אדומה למה לא פתח הפסוק ב'דבר אל בני ישראל' למה אלעזר היה צריך לראות את השחיטה למה לא נתגלה טעם פרה ליהושע פרה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח אלעזר הכהן (יט ד) במסכת פרה פ"ד מ"א מבואר, שהכהן העושה את הפרה טעון קידוש ידים ורגלים, כיון דחטאת קריה רחמנא ודינה כקדשי המקדש. ובזבחים כ: רבי חייא בר יוסף אומר שמקדש בכלי שרת בפנים ואחר כך יוצא, ורבי יוחנן אומר שמקדש ידיו ורגליו אפילו בחוץ ואפילו במקידה של חרס. וקשה...

כתב המשנה ברורה (סי' שיב ס"ק כג), שהבולע מרגלית או זהב - מותר לו לצאת בה בשבת לרשות הרבים. ויל"ע אם לגבי אדומה גם כן, דהיינו שפרה בלעה מרגלית, האם חשיב שלא עשתה מלאכה, או שפרה אדומה שונה משבת. ויש להוכיח ממה שפירשו הר"ש והרא"ש (פ"ב מ"א) שפרה מעוברת פסולה לפרה אדומה למ"ד עובר לאו ירך אמו, כיון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח אלעזר הכהן (יט ד) בילקוט שמעוני, הכהן המכהן בבגדים, אמרו פעם אחת שאלו את הלל באיזה לבוש הפרה נשרפת, אמר להם בגדול [דהיינו בגדי כהן גדול], אמרו לו אינה נשרפת אלא בלבן, אמר להם אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול, אמרו לו אנו ראינו ששרפה בלבן, אמר להם אתם אומרים...

כלי יקר (שמות טו, כג): ופרה אשר אין בה מום רמז ליקח מ"ם מן פרה אז ישאר מרה, ואל תתמה על שנכתב מום בוי"ו, כי דומה לזה כתב ר"י בעל הטורים פרשת וישלח (לב טו) עזים מאתים וגו' סוף תיבות של כולם מ"ם, לפי ששלח לו בעלי מומין שאינן ראויין להקרבה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושחט אותה (יט ג) בספרי, מכאן שאין שוחטין שתי פרות כאחת, וכן הוא בחולין לב. ושחט אותה ולא אותה ואת חברתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, אמאי צריך למידרש ולא אותה ואת חברתה, תיפוק ליה משום שאין שוחטין שני זבחים כאחת, כדדרשינן בחולין כט. "תזבח, שלא יהיו שנים שוחטין זבח...

יש לעיין מה משמעות תוספת המילה "אליך"? וי''ל, אומר רבי חיים אבולעפיא ע''פ הרמב''ם פרה אדומה פרק א' הלכה א', שאין לוקחים עגלה ומגדלים אותה, אלא פוסק לבעלים דמים בעודה עגלה והיא נשארת אצל הבעלים עד שתהיה פרה ואז לוקחים אותה אליך. וא''כ י''ל שכוונת התורה ויקחו אליך פרה שבשעה שאתה לוקח אליך היא...

ולא הבנתי מה כוונתו "נאמן", אך השיר נפלא.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פרה אדומה תמימה (יט ב) פירש רש"י שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה. והקשה בפירוש ריב"א עה"ת בשם רבינו תם מאורליינש, הרי שיעור שתי שערות הוא הלכה למשה מסיני, ככל השיעורים [ועי' בפירוש הרא"ם], וכיון שישנה הלכה למשה מסיני שנפסלת בשתי שערות, למה לי קרא...

אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם ר"ת אב אם, רמז שפרה אדומה בחינה של אבא ואמא, חכמה ובינה, כדאי' במאור ושמש שזה רמזו חז"ל תבוא האם ותקנח צואת בנה, ופרה בת שתים היינו שהיא משתי ספירות מחכמה ובינה שהן תרין רעין דלא מתפרשין, עיי"ש. ואפשר שזה הסיבה שקיבל דמא בן נתינה פרה אדומה בשכר "כיבוד אב ואם" (קידושין...

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה אמרו חז"ל שפרה אדומה היא כפרה על מעשה העגל. והנה גם אילו של יצחק מכפר על חטא העגל, כמו שכתב הרב חיד"א ז"ל והנה איל אחר נאחז בסבך, האותיות שנאחזות אחר אותיות ס'ב'ך' הם ע'ג'ל', שאילו של יצחק כיפר על חטא העגל. אפשר לרמז אליך פרה אותיות איל כפרה, שגם הפרה וגם...

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה בלב שמחה (אמרים): במדרש (במדב"ר יט, ו תנחומא חקת אות ח) אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חקה, והטעם כדאי' שהפרה היא כפרה על מעשה העגל, לכך רק משרע"ה שלא היה בחטא העגל כלל היה יכול להשיג טעמה, לך אני מגלה, והטעם שלא נודע טעמה גם לשבט לוי, אף שגם הם לא היו בחטא...

ושחט אותה לפניו (יט, ג) וברש"י, זר שוחט ואלעזר רואה, ע"כ. ולא נתבאר טעמא מאי שהיה צריך לראות. והנה בתרגום יונתן איתא ויבדיקנה בתמני סרי טריפן, ע"כ והיינו בדיקת י"ח טריפות, אלא דצ"ע דבגמ' (חולין יא, א) איתא ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלימה אף שריפתה כשהיא שלימה ע"ש. והרי דל"ש לבודקה דהא נשרפת...

זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור דבר אל בני ישראל (יט, ב) ויש לדקדק דלכאורה היה צ"ל מתחילה דבר אל בנ"י ואח"כ זאת חקת התורה. ויש לבאר עפ"מ דאיתא (תוספתא סנהדרין פ"ג) אין שורפין את הפרה אלא ע"פ בי"ד של שבעים ואחד ע"ש. והנה בגמ' (סנהדרין טז, א) מבואר דמשה רבנו במקום שבעים ואחד הוי, ומעתה א"ש הא...

וידבר ה' אל משה ואהרן לאמור. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור (יט, א-ב) וברש"י זאת חקת התורה, לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה, ע"כ. ויש להבין מה מצאו השטן ואוה"ע דוקא במצוה זו, גם צ"ב הלשון מונין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת חקת התורה (יט ב) במדרש רבה פרשה י"ט, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, על כל דבר ודבר שהיה אומר הקדוש ברוך הוא למשה אומר לו טומאתו וטהרתו [דהיינו שבכל הטמאים כתוב אופן הטהרה באותה פרשה של הטומאה, דהיינו "ורחץ במים"], כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע...

ותמת שם מרים (כ, א) ידועים דברי רש"י כאן, "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך, מה קורבנות מכפרים, אף מיתת צדיקים מכפרת". כלומר, סמיכות פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, באה לרמז שמיתת צדיקים (מרים) מכפרת, כשם שהקורבנות (פרה אדומה) מכפרים. ודברים אלה לכאורה אינם מובנים – מה הכוונה "מה...