ועוד בפרק א שרי/ שרות/ דתי פרס ומדי. ובסוף המגילה (י, ב) משתנה הסדר, "למלכי מדי ופרס".
ויש לדון שכשהקדימו את פרס באו לבטא שהם שלטו, ואילו בסיפא זה דברי הימים, וממילא קודם מלכו המדיים ואז הפרסיים.
"הטיל פור הוא הגורל לפני המן" והתקשו שלפי זה נראה שהמן הטיל את גורלותיו על פי החודשים העבריים. וזה דבר תימה מה לו וללוח העברי?
וייתכן להציע שחכמי ישראל הבקיאים בעיבור השנים הם שקבעו את הלוח הפרסי. ולזה מרמז הפסוק "החכמים יודעי העיתים" שאלו הם חכמי ישראל. כמ"ש מגילה יב, ב "ויאמר המלך לחכמים, מאן...
בפרשתן (י"ח, י"ז): "המכסה אני מאברהם וגו' למען ידעתיו אשר יצוה את בניו וגו' למען הביא ה' על אברהם את הדברים אשר דבר".
ויש להקשות בזה, היאך חינך אברהם כזאת לבני ביתו, הרי אסור לעשות מצוה על מנת לקבל פרס,
והוא כמבואר במשנה (אבות פ"א מ"ב): אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס,
וי"ל.
בגמ' (מגילה טז, א) וישב מרדכי [לאחר שהמן הרכיבו על הסוס] לשקו ולתעניתו.
וכמדומה כתב החת"ס, שאפילו שכבר ראה התחלת הישועה - עשה כן, כי לפעמים השטן מסבב שיהיה קצת ישועה כדי שיפסיקו להתפלל
וכתב התוס' רי"ד (ע"ז מהדו"ת ב, ב):
לפני אידיהן כו' ומנן דחשיבא בתרא דכתיב וארי חיוא אחרי תנינה תני רב יוסף אלו...