פרשת דברים

לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְֹאֵת אֶתְכֶם המילה 'שאת' היא מקור מבניין פָעַל. וצורת המקור העיקרית היא לִפְקֹד, וכאן צ"ל לִנְשֹא, וכמו לִנְפֹּל. אלא שיש כמה משקלים לבניין הקל. אפעֹל כמו יִפְקֹד, אפעַל כמו יִלְמַד, וכן אפעֵל כמו יִתֵּן יֵצֵא. ומשקל אפעֵל נמצא רק בפעלים שפ' הפועל (האות הראשונה של השורש)...

מצאנו בפרשה שני דברים הקשורים לתשעה באב: "איכה אשא לבדי", שבמדרש קישרו זאת לדברי ירמיה "איכה ישבה בדד" ומה שאמר ישעיה "איכה היתה לזונה" "ותרגנו באהליכם" שבכו על דברי המרגלים, וזה היה בתשעה באב, והקב"ה קבע לילה זה בכייה לדורות ואשמח אם יוסיפו עוד.

בשנאת ה' אותנו בעניין חטא המרגלים ישנה תמיהה הגדולה, איך אחרי שראו נסים כ"כ גדולים חשבו עם ישראל שה' לא יוכל להכניסם לארץ, וכי היד ה' תקצר ? לכן מגלה לנו כאן התורה "בשנאת ה' אותנו", הם חשבו שכל עוד ה' אוהב אותם, הוא יכול ואף רוצה לתת להם, אבל אחרי שעברנו עבירות כדוגמת חטא העגל, זהו, אנחנו...

ותרגנו כתב רש"י שהוא לשון הרע. ויתכן לרמוז, שהנה לא תלך רכיל הוא אזהרה ללשון הרע, ועי' רש"י פר' קדושים מש"כ בזה. ואפשר לומר שג' מתחלפת בכ' באותיות החיך, ונ' ב-ל' באותיות הלשון, וא"כ באותיות השורש ר כ ל הוא כמו ר ג נ.

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. אחרי הכותו את סיחון מלך האמוריאשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי. פסוקי הקדמה אלו באים לפרש סיבת הרצאת דבריו של משה, שהיא הוקבעה בזה כאשר נסתיימו כל מסעותיהם וענייניהם לקראת ביאתם...

שָמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק (א, טז) על הציווי "שמוע בין אחיכם" מקשה האור החיים, מדוע צריך לצוות על השמיעה, הרי ברור שהדיין מצווה לשמוע את הצדדים (שהרי אם לא ישמע איך ידון?). ובלשונו: "קשה, מה צריך לצוות לזה, אם לא ישמעו, על מה ידונו?". ועוד הוא מקשה, מדוע נאמרה כאן הלשון "שָמוע", במקום בלשון...

אלה הדברים אשר דבר משה… במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב (א, א) רש"י מפרש, שבכל אחד מהמקומות הנזכרים כאן, יש רמז לחטאים שונים שישראל נכשלו בהם (למשל, "במדבר", מרמז על תלונותיהם על משה רבינו "מי יתן מותנו במדבר" וכו'). וממשיך רש"י לפרש ברוח זו, שהמילה "בחצרות"...

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל. למה נאמר כאן אל כל ישראל, בשונה משאר המקומות שלא נאמר כל? י''ל, אומר החיד''א ע''פ הגמ' בב''ב קסה, רובן בגזל ומיעוטן בעריות, וכולם באבק לשה''ר. והנה תיבת אל''ה זה ר''ת אבק לשון הרע. וד''ז הוכיח משה את כל ישראל כי כולם חשודים בזה. עוד תירוץ מובא במדרש...

כתב בעל הטורים (שמות לב, יט): וישלך מידו חסר יו"ד שכפרו בי' דברות וי' פעמים פסל בתורה וי' פעמים תועבת ה' במשלי, ע"כ. ויתכן לרמוז, שהנה על "ודי זהב" פירש התרגום, וכ"ה בגמ' (ברכות לב, א) שהכוונה לעגל, ו"ודי" – אותיות יו"ד.

פרשת דברים ובין המצרים - איך הופכים קושי למנוף צמיחה? שלושה סודות חסידיים מפרשת דברים פרשת דברים תמיד נקראת בימי בין המצרים - הימים הקשים בלוח השנה היהודי שמובילים אותנו אל תשעה באב. אבל דווקא אז משה רבנו מדבר אל העם ומכין אותם לפרק חדש: כניסה לארץ ישראל. תורת החסידות מגלה לנו שלושה סודות...