פרשת כי תצא

הערה קטנה שעלתה לי בקריאת רש"י על הפרשה כתוב בפסוק: (דברים ט"ו ד') אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה ורש"י מבאר: אביון דל מעני ולשון אביון שהוא תאב לכל דבר א"כ כמה אביונים יש לנו היום שלמרות שהם עשירים גדולים הם כל היום תאבים לכל דבר

פרשתנו התברכה במספר המצוות הגדול ביותר, ע"ד מצוות בפרשה אחת! נזכיר דברי המש' הידועה בסוף מכות, 'רחב"ע אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות', רש"י שם פירש, "כדי שיהו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות, לפיכך הרבה להן שלא היה צריך לצוות כמה מצות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות...

כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידו (כא, י) לכאורה, כל הפתיח, המתאר את היציאה למלחמה ("כי תצא למלחמה וכו'") הינו מיותר, שהרי מה שחשוב לענייננו הוא הציווי כיצד לנהוג בעקבות הניצחון ושביית האויב (שאם בעקבות הניצחון נלקחה שבויה, יש לנהוג כך וכך וכו'), ואם כך, כל השלב הראשוני של "יציאה"...

וראית בשביה אשת יפת תאר. וברש"י לא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע. מקשים העולם דתיבת לא ותיבת אלא מיותר. ויש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא רב הוה קמצערא ליה דביתהו וכו' אמרו לו תלמידיו והא קמצערא טובא אמר להו לא די שמגדלת את בנינו אלא גם מצלת לנו מן החטא עיין שם. נמצא האשה מועלת לנו לשני דברים...