פרשת נח

ביאור נפלא נאמר מפי ה'חוזה מלובלין', בדברי הפסוק (בראשית י', כ"ה): ופרש"י: והדברים מצריכים תלמוד כשלעצמם, מדוע 'פלג' הוצרכה התורה לעמוד ולבאר טעם קריאת שמו, ומאידך 'יקטן' מבואר רק בדברי רש"י, ולא אמור בפירוש בדברי הפסוק ? וביאר החוזה, דהוא מפני ששם המורה על פילוג דורש הסבר, אבל אין שום צורך...

פשט יקר ביותר ראיתי בדברי הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל כתוב בפסוק: "וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ", וכתב ע"ז רש"י: ויקח...

אלו עוד אנשים עלו לתיבה חוץ מנח ואשתו, ובניו ונשותיהם.

מסתבר שזו צורת נסמך, וכמו הֲבֵל הבלים (אך כאן הוא בסגול). וגם שכם אחד נוקד כנסמך. וראיה מכל צורות הנטיה שִכְמוֹ שִכְמָהּ שהם מצורת שֶכֶם. כמו כן אין עוד משקל במקרא בניקוד זה של שוא וסגול, שהשמות מקבלים תנועה גדולה ויבואו בצירה. ואף מילת אֲשֶר מנוקדת כנסמך כדרך מילות החיבור.

פעלים נפ"י במשקל אפעַל באים במלרע גם עם ו' ההיפוך. אך כאן בא במלעיל בגלל נסוג אחור, ובא בסגול, להקל את התנועה האחרונה כיון שאין בה נגינה.

תואר הפועל 'הלך' הוא חריג בצורתו, ובא בו סיום של ־נית ־יות, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת.

הקמץ של המילה דָם נשמט כיון שהוא סמוך לכינוי כבד (של נוכחים), ועיקר צורת המילה היא בשני שואים, דְמְכֶם, אך כיון שא"א לבוא שני שואים בתחילת מילה נתנו תנועה באות הראשונה, ולכן באה בחירק ולא בפתח. ולכן גם אין דגש אחר השוא הנח באות מ'.

'ונבלה שם שפתם', שרש המילה הוא 'בלל', וכתבו המדקדקים שעיקרו נָבֹלָּה ונשמט הדגש, אך נראה שכך עיקר צורתו, שכן מצאנו שרוב המילים המארכות מהכפולים באו בלא דגש כצורתם המקורית, כמו 'קָבָה' (במדבר כב יא, יז) ויתכן שכך במילת 'אָרָה' (במדבר כב ו), 'וְנָבֹזָה' (ש"א יד לו), 'וְנָבְלָה שָׁם שְֹפָתָם'...

ברש"י "ומה ראה חם שסרסו?, אמר להם לאחיו, אדם הראשון שני בנים היו לו, והרג זה את זה בשביל ירושת העולם ואבינו יש לו שלשה בנים ועודנו מבקש בן רביעי", – ולכך נח קילל את כנען בנו הרביעי של חם. חם יקירי, שאלה קטנה לי אליך: אם לדעתך ראוי להוליד רק שני בנים למה אתה הבאת ארבעה לעולם?, רואים מפה כמה...

ריש פרשת נח: קץ כל בשר בא לפני כו' והנני משחיתם את הארץ. עשה לך תבת עצי גפר כו'. ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר כו'. והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה כו'. יש לדקדק בסדר הכתובים, דלמה כתוב קודם עשה לך תבת עצי גפר, ורק אח"כ הנני מביא את המבול, הא לכאו' המבול הוא הסיבה לתבה והיה לו...

מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו: גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ: שבעה שבעה כ' רש"י כדי שיקריב מהן קרבן בצאתו, ויל"ע דבפסוק הבא של עופות (שמדבר גם על טהורות כדכתב רש"י) כ' להדיא להביא שבעה "לחיות זרע על פני כל...

סדר נח פותח בפרשה המתארת את תולדותיו של נח, בניו וצדקתו, לעומת רשעות שאר דור המבול: {ט} אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ: {י} וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת-שֵׁ֖ם אֶת-חָ֥ם וְאֶת-יָֽפֶת: {יא}...

בפרשתן (י"א, ל"ב): "ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה", ובדברי האור החיים נמצינו למדים שהיה תרח בן ס"ה שנים כשהוליד לאברהם, ע"ש. וצ"ע, דהא מקרא מלא דיבר הכתוב (לעיל פכ"ו): "ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן", שתרח היה בן ע' בהולידו לאברהם, [וע"ע ברש"י (פל"ב): 'ותרח בן שבעים שנה...

"וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם" הר"י אייבשיץ בספר תפארת יהונתן פרשת נח: ויעוי' בלשון רש"י "ודברים אחדים באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה ד"א על יחידו של עולם ד"א ודברים אחדים (ס"א דברים חדים) אמרו...

ברש"י עה"פ (ה', ל"ב): "ויהי נח בן חמש מאות שנה", כתב: אם כן, צריך עיון גדול, מה עם שאר דור המבול שהיו למטה מק' שנים, היאך הם מתו במבול ?

אחד המצוות בהם נצטוו בני נח הוא איסור גזל כמבואר בסנהדרין. ויש לעיין לפי מה שאחז"ל בברכות (לה.): כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה "כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל", א"כ נימא שבן נח יהי' צריך לברך ברכה לפני אכילתו.

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. בזוה"ק נח דא שבת. ואי' בפני מנחם צדיק תמים (עם האותיות) בגי' שבת. והרב חיד"א ז"ל כתב "אלה תולדות נח, היינו הגלגולים של נח הם "צדיק", "תמים", יוסף ומשה רבינו, עיי"ש. ולכן נרמז שבת בתיבות צדיק תמים, לפי שיוסף שמר את השבת (תנא דבי אליהו פרק כ"ו), ומשה רבינו תיקן...

בגמרא בסנהדרין קח. דרש ר"י דמן קסרי מאי דכתיב קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה ואם לאו הקב"ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים כזיקין שנא' קל הוא על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר תקולל חלקתם וגו'. שימו לב...