פרשת נשא

כמה הערות שעלו לי השבת בס״ד בהפטרה במעשה דמנוח וצללפונית (שופטים י״ד) א. מדוע מתחילה נגלה המלאך לאשתו של מנוח ולא לשניהם או למנוח? [קשה לומר שזה מפני שמנוח היה ע״ה כמבואר בגמ׳]. ב. אחרי שמנוח ביקש מהקב״ה שישלח את המלאך שוב, למה שוב נגלה אל האשה ולא אל מנוח בעצמו? ג. למה מנוח היה צריך לבקש שהמלאך...

"איש אשר ייתן לכהן לו יהיה" משל למה הדבר דומה? אמר רבי ישראל מאיר הכהן בעל "החפץ חיים"- משל לעני אחד שהחליט לנסוע למדינה רחוקה ולנסות שם את מזלו במסחר. נסע אותו האיש למדינה רחוקה באפריקה. במדינה זו החום היה כבד ומרעה לבהמות אין ומשום כך חלב יקר מאוד. החל העני לעסוק בסחר בחלב ועד מהרה...

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר מכל הפרשיות שבתורה. וכן יש אריכות רבה במדרש ובזוה"ק. ואמר על כך החידושי הרי"ם זצ"ל, משום שכיון ששבת נשא הוא על פי רוב השבת הראשונה אחר חג השבועות (חוץ משנת עיבור) לפיכך גילו חז"ל, בשבת נשא, התפשטות מופלגת בתורה, אשר זכו בחג השבועות בקבלת התורה. ובספר...

בנשא - יש ראשי תיבות של כמעט כל הנושאים שנמצאים בפרשה זו: ש - שילוח מחנות, סוטה [בתורה וברמב"ם זה בשי"ן שמאלית] נ - נזיר, נשיאות כפים, נשיאים, [בשני אלה זה גם כל אותיות השורש], נתינת תשלום שבועת הפיקדון וגזל הגר א - אמור להם [בנשיאות כפים].

היכן מרומז בפרשתינו ענין מאה ברכות שצריך לברך אדם בכל יום?

איתא בגמ' (חגיגה ט"ז.) המסתכל בג' דברים עיניו כהות, ואחד מהם הוא המסתכל על הכהנים בזמן שביהמ"ק קיים שהיו עומדים על דוכנם ומברכין את ישראל בשם המפורש, והייתה השכינה שורה על קשרי אצבעותיהם, ולכן אסור להסתכל בהם. וכתב המג"א (סי' קכ"ח סקל"ה) דרק בהסתכלות מרובה בכהנים עיניו כהות, אבל איסור יש גם...

דנו המפרשים, מדוע כאן לא כתוב "נשיא לבני יהודה" כמו בשבטים האחרים, אלא סתם "למטה יהודה", בלי המילה "נשיא". האור החיים מסביר הבדל זה כך: "ולא אמר 'נשיא' כמו האמור בכל המטות. לומר, כי ראוי הוא נחשון להקריב ראשון הגם שלא היה נשיא, ומעלתו מצד עצמו, מה שאין כן בכל שאר הנשיאים, כי מעלתם היא לצד היותם...

הכהנים מברכים "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה". והנה לכאורה צריך ביאור – היכן הצטוו הכהנים לברך "באהבה"? והרי בפסוקים המצווים על ברכת הכהנים, לא נאמר כלל שהברכה צריכה להיות "באהבה"? ועיין במגן אברהם על השולחן ערוך, קכח, אות יח, שביאר את הנוסח "באהבה" על פי האמור...

כה תברכו את בני ישראל בגמ' שבת פרק כל כתבי קי"ח א"ר יוסי מעולם לא עברתי על דברי חבירי יודע אני שאין אני כהן ואילו אמרו עלה לדוכן הייתי עולה. פירוש, שהיה עולה ולא היה מברך, שלא היה עובר על איסור עשה דכה תברכו דאמר בפ' האשה שנתארמלה (כתובות פד:), רק שהיה חשש בעלייתו לדוכן כדאמר העומדים אחורי...

צריך להבין מדוע התורה מפרטת כל קרבן וקרבן שהקריבו הנשיאים שהרי כולם הקריבו אותו דבר בדיוק ודי היה לפרט קרבן אחד ולומר וכן הביאו כל הנשיאים ולשם מה האריכות הגדולה? מבאר בספר דרכי מוסר בשם הסבא מקלם וז"ל שהתורה רצתה ללמדנו בזה כיצד מתייחסים אל יחיד כאשר הוא מאוגד בתוך הכלל כאשר רבים עושים מצוה...

בגמ' ברכות (כ, ב) "אמר הקב"ה למלאכי השרת וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה". ויש לדקדק מה שייכות יש בין זה לזה וכי בשביל שמדקדקים לברך ברכת המזון כשאינם אוכלים רק כזית וכביצה מגיע להם שישא ד' פניו אליהם? ואמר הגאון רבינו...

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו וגו'(ה, יב). כתב רש"י "מה כתוב למעלה מן הענין ואיש את קדשיו לו יהיו אם אתה מעכב מתנות הכהן חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה". המפרשים עמדו על הקשר שבגלל שלא הביא מעשרותיו יביא את אשתו לכהן, וכי מה המדה כנגד מדה בזה? בספר "תהלה לדוד", תירץ...