פרשת פנחס

https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%AA%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F.6113/ מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר דין הקדימה של...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה (כח כג) מכאן למדו חכמים בזבחים פט. שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. והנה בנימוקי יוסף הלכות תפילין (יב. מדפי הרי"ף) כתב שעטיפת ציצית קודמת להנחת תפילין, משום שהיא תדירה יותר, כיון שציצית נוהגת גם בשבתות וימים טובים משא"כ תפילין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה (כח י) פירש רש"י "ולא עולת שבת זו בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו". וכן פירש להלן פסוק יד לגבי ראש חודש, "זאת עולת חדש בחדשו, שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים (כז כא) הרמב"ן בסוף השגותיו לספר המצות של הרמב"ם, מצדד שנאמר בזה מצות עשה שבשעת יציאה למלחמה צריכין לשאול באורים ותומים. ובספר מעין החכמה לרבי נח חיים צבי ברלין אבדק"ק אה"ו בעל העצי ארזים, הקשה ממה שנאמר בספר דברי הימים (ב כ)...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה) בשבלי הלקט ח"ב סי' י' הקשה שבספרי תניא "מנין שאין שואלים בגורלות, תלמוד לומר תמים תהיה עם ה' אלקיך", אם כן איך ארץ ישראל התחלקה בגורלות. ותירץ שם, שזה היה על פי הדיבור. וקשה הרי גם בכל חלוקת שותפות יש דין גורל, אע"פ שאין זה על פי הדיבור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושם איש ישראל אשר הוכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני (כה יד) בספר אמרי שפר מהגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, ביאר על פי שיטת הראב"ד בהלכות איסורי ביאה פי"ב ה"ד שהריגה מטעם "קנאים פוגעין בו" צריכה התראה, ואם כן קשה איך הרג פינחס את זמרי, אלא דאיכא למאן דאמר שחבר...

לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. ברש"י: 'את בריתי שלום - שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקב"ה שלומותיו'. ובהמשך פירש 'והיתה לו - בריתי זאת - ברית כהונת עולם'. ובפשטות כוונת רש"י לבאר, שניתנה לפינחס ברית...

תחת אשר קנא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל. הטעם שנאמר אשר קינא לאלוקיו ולא לאלוקים, ועוד צריך להבין הרי מבואר בגמ' שעשרה ניסים נעשו לפנחס ובדרך הטבע הוא היה נהרג, א''כ לכאורה השבח הגדול שלו צריך להיות תחת אשר מסר נפשו לכבוד אלוקיו שזה יותר חשוב מלקנא לאלוקיו. אע"כ בא הכתוב ללמדנו שלקנא לאלוקים הוא...

ויאמר ה' אל משה, עלה אל הר העברים הזה, וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל (כז, יב) הקב"ה אומר למשה, שיעלה אל ההר ויראה משם את ארץ ישראל. ובספר דברים בפרשת ואתחנן מוסיפה התורה ומבארת, שאמירה זו של הקב"ה למשה לעלות ולראות את הארץ, נאמרה לאחר שמשה התחנן לפני הקב"ה "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה…"...

לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. למה פנחס התברך דווקא בברכות האלו? י''ל דהמורה הוראה בפני רבו חייב מיתה, וכאן זכה להנני נותן לו את בריתי שלום ומובא בתרגום יונתן שפנחס זכה להיות אליהו שלא מת לעולם ולכך גם זכה לקבל שכר מצווה בהאי עלמא כי א''א לתת לו...

לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום. ויש לעיין, מה הטעם שהקב''ה בעצמו לא אמר לפנחס אלא הוצרך לומר למשה שיאמר לפנחס? וי''ל משום שכל הבטחה שהקב''ה מבטיח יכולה להשתנות אם יגרום החטא כמו שמצינו אצל יעקב, אפי' שהקב''ה הבטיח לו שלא ינזק פחד שמא יגרום החטא. אבל מה שנביא מבטיח אינו חוזר בו גם אם חטא כדי...

לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. במדרש רבה כאן מובא 'בדין הוא שיטול שכרו'. ורבים נתקשו כאן מה זה בדין, מה היה צד שהקב''ה לא ישלם לו שכר? ועו''ק הא שכר מצווה בהאי עלמא ליכא ומדוע דינו ליטול שכר כאן בעוה''ז? ויש בזה ב' תירוצים: א. הסטיפלער בברכת פרץ תירץ ע''פ הא דתנן בפאה אלו דברים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (כה יג) יש לבאר הטעם ששכרו של פינחס היה כהונה לו ולזרעו, דהנה בסנהדרין פב. אמרינן שהבועל ארמית מלבד העונש שקנאים פוגעין בו, נענש בכרת מדברי קבלה, שנאמר במלאכי (ב יא) "ובעל בת אל נכר, יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (כה יג) הקשה האבן עזרא, להאומרים שפנחס זה אליהו ולא מת, אם כן איך שייך לזרעו "אחריו", דהיינו אחרי מיתתו. ורבינו בחיי כתב ליישב, ש"אחריו" היינו אחרי הסתלקותו שעלה בסערה השמימה, שסוף סוף איננו כאן. עוד יש לומר שבכתובות יג: דרשינן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל (כה יא) איתא במדרש רבה, שאמר הקב"ה על פנחס "בדין הוא שיטול שכרו". ורבים מן המפרשים הקשו, הרי קי"ל ד"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", ואיך כאן נטל פנחס שכר מיד בעולם הזה, ועוד נאמר על כך במדרש שהוא מן הדין. ובפשטות הביאור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי (כה יא) בספר הואיל משה (לבעל מטה משה, תלמיד מהרש"ל), הקשה שאם באמת היו ישראל חייבים כליה על מה שלא מיחו בזמרי, אם כן איך נפטרו מכך על ידי שפינחס הרג את זמרי. ויש...

כמבואר כאן, לפי חידושי הרי"ם, הסיבה שאין אנו אומרים לגבי פנחס את הכלל "כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו", נובעת מכך שמעשהו של פנחס היה הצלה של בני ישראל (ולכן במקרה זו ההריגה הייתה פעולת רחמים, ולא פעולת דין). אך בפירוש "חזקוני" על הפרשה (רבינו חזקיה בן מנוח, אחד הראשונים), ישנו הסבר אחר מדוע...

התורה משבחת את מעשה של פנחס, ומסיימת בכך שבשכר מעשהו, יזכה לכהונה – "והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם". והנה, מלשון הפסוקים משמע, שעיקר זכייתו של פנחס בכהונה, אינה נובעת מעצם המצווה ומסירות נפשו, אלא רק מהתוצאה הנלווית, שהיא הצלת העם מכיליון (שהרי כך לשון הפסוקים: "השיב את חמתי מעל בני...

בספר תהלים, בתיאור מעשה פנחס, נאמר (מזמור קו, פס' ל-לא) "ויעמוד פנחס ויפלל, ותעצר המגפה, ותחשב לו לצדקה"; כלומר, המעשה שעשה פנחס (הריגת זמרי ועצירת המגפה בעקבות כך) נחשב לו ל"צדקה". ולשון זו צריכה ביאור, מה עניין ה"צדקה" לכאן. בעניין זה ידוע בשם הגר"א, בדרך חידוד, ההסבר הבא: כידוע, בני ישראל...