איתא במדרש (ויקרא רבה כד, ט):
קדושים תהיו יכול כמוני תלמוד לומר כי קדוש אני.
ושמעתי מן אחד מהצדיקים שפירש כך:
קדושים תהיו- הייליג זאלט עטס זיין (תהיו קדושים- בלשון ציווי)
יכול כמוני- איך קען זיין הייליג (ואם תשאל את עצמך האם אדם כמוני יכול להיות קדוש)
העצה לזה הוא:
תלמוד לומר- זאלסט זיך לערנען...
מלבי"ם
וכבר בארו הפלוסופים שהחק הראשי שהוא שורש לחכמת המדות הוא שירצה שכל מה שיֵעָשה יהיה חק כולל ר"ל שבאם ירצה שיגיע רע לחברו במקום שעל ידו יקבל הוא תועלת ימדוד אם רוצה שזה יהיה חק כולל שאז יהיה החק הזה לכולם להפסיד לחבריהם בשיגיע להם מזה תועלת. וזה ודאי לא יכון בעיניו שיגיע איש אליו הפסד בעבור...
וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
בספר ברית הלוי לר"ש אלקבץ (פרק א) מקשה בפסוק ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים, למה אמר גרים הייתם והלא עבדים היינו לפרעה במצרים, ומתרץ (פרק י) וזה לשונו בקיצור: נפשות הגרים הם מלבושים לנפשות הצדיקים, כי נפשות...
לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם
בבעל הטורים סמך לא תאכלו על הדם לערלה, לומר שאסור לאכול בלא ברכה כערלה בלא חילול.
אפשר להוסיף רמז תאכלו על בגי' כי אסור בלא ברכה.
בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם וכו' וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ,
באבן עזרא: על דרך דרש שזאת השכיבה כמו כלאים חפשי עם שפחה.
ובבעל הטורים לא תרביע כלאים, וסמיך ליה והיא שפחה נחרפת, דהיינו כמו כלאים, שהיא חציה שפחה וחציה בת חורין...
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ
בבעל הטורים רמז שבית דין יושבין בשני ובחמישי, בצדק פי' במזל צדק, וצדק משמש ביום ב' וביום ה' בתחילתו.
אפשר הטעם למה דוקא בשני וחמישי, לפי שידוע מהזוה"ק על הפסוק כי ששת ימים עשה ה', ולא כתיב "בששת" אלא "ששת", שהקב"ה עשה ששה מידות חג"ת נה"י, כל יום כנגד מידה אחרת...
לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר
בבעל הטורים ד' פעמים לשון קציר בפסוק למעוטי קצרוהו לסטים, כרסמוהו נמלים, שברתו הרוח, אכלתו בהמה. עכ"ל.
אפשר בא לרמז גם מה שאמרו (שבת כג.) מפני ארבעה דברים אמרה תורה לא תכלה, ולכן ארבעה פעמים קציר בפסוק זה.