פריעת חוב

האומר לחבירו הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך חייב. (מתני' בב"ק קיח. ובתוס' ד"ה והלה). אם דוקא בברי ושמא: בב"ק קיח. משמע דדוקא בגוונא שהתובע טוען ברי, וכן משמע ברמב"ם (טוען ונטען א, ט) ובשו"ע (חו"מ עה, ט), ובש"ך (ס"ק כז וס"ק סה), ובתומים (עה, כב ד"ה ונראה), ובנתה"מ (עה, ז), ובש"ש (ב, ז). אמנם...

כידוע יש איסור בל תלין פעולת שכיר ומבואר בגמ' שהוא דוקא באופן שבעל המלאכה תבע את התשלום הדברים טעונים ביאור וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד לחייב מי שחייב לחברו כסף לשלם לו? בשלמא אם בעל המלאכה לא תבע היה מקום לשוכר לדחות אותו, אבל אם השוכר מבקש שישלם פשוט שהוא חייב לשלם לו, ולמה צריך לזה פסוק?

הירושלמי בפאה ג: מביא את דברי רשב"י שהקב"ה העדיף את כבוד ההורים מכבודו. דהרי ביחס לקיום כלל המצוות נאמר "כבד את ה' מהונך" ולכן במצוות לקט שכחה פאה וכו' יש לו לאדם להפריש את מתנות העניים ולקיים את מצוות הקב"ה רק מתוך התבואה והשפע שהקב"ה חנן אותו. וכך גם אנו מוצאים במצוות סוכה שופר ציצית וכדו'...