כתיב (במדבר ט' י') "דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לד'".
וברש"י כתב - פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יו"ט ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו.
לכאו' בדברי רש"י אלו חילק רש"י בין אכילת חמץ סתם דהוא מותר בפסח שני, לבין אכילת חמץ עם הפסח שהוא אסור...
קטן
בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית.
הקטן אין בו דעת...
בחז"ל [סוכה כה ועוד] אמרי' מי היו הטמאים- אלו שנשאו את נדב ואביהו.
וק' טובא מדוע לא נטהרו באמת עד ערב פסח- 14 יום.
ופרשת פרה אדומה נאמרה להם בהקמת המשכן- כמובא בפרק הניזקין?
ראיתי פעם ביאור נפלא בשם החת"ס ואינני זוכרו
ברש"י על התורה גבי פסח שני כתב שאוכל חמץ "ואינו אסור אלא עמו באכילתו", והקשה במנחת חינוך מ"ט אסור באכילתו ולא מצינו מקור לזה.
ושמעתי לבאר שאכילת מצה היינו אכילת מצה ולא חמץ, ואם יאכל חמץ לא יתקיים על מצות ומרורים יאכלוהו.