לכאו' כמה מדיני החזקות שבתלמוד (כגון: "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו") נראים כנובעים מהבנה פסיכולוגית של טבע האדם והתנהגותו.
האם יש לראות בהם ביטוי להנהגות פסיכולוגיות חולפות שתלויות בהקשר חברתי-תרבותי מסוים (ולכן עשויות להשתנות)?
או שמא מדובר בעקרונות קבועים ועמוקים שמושרשים במבנה הנפש האנושית...